תגית: גרנטה 5

ירושלים-מרכז שפירא-אפרת: שיחה עם יהודה גזבר פניגשטיין

ירושלים-מרכז שפירא-אפרת: שיחה עם יהודה גזבר פניגשטיין

מהו המקום הפתוח? בספרה חיים ועוד חיים (ידיעות ספרים) שואלת הסופרת הבריטית קייט אטקינסון, האם אנחנו יכולים לשהות בכמה מקומות וסיפורי חיים במקביל? או שעלינו להתעקש על מקום התרחשות חיי היומיום האובייקטיבים שלנו בלבד כקיים וכממשי? בספרו המין האנושי (עם עובד) חוזר איש תנועת ההתנגדות הצרפתית רוברט אנטלם שוב ושוב על […]

דיסה-אל-פאשיר-קהיר-תל אביב: שיחה עם אדם אחמד

דיסה-אל-פאשיר-קהיר-תל אביב: שיחה עם אדם אחמד

מהי גלות? מצב נתון מכורח הנסיבות או מצב קיומי? האין תודעת הגלות אולי פעולת ערנות הנחוצה לספרות בעולם של משבר? האין תפקיד הסופר להצביע על הבלחת הארעי והעריריות הרוחשים מתחת לחיים? לשמר את הזיכרון המהבהב של פקיעתה של הוויה? אם כן, עד כמה נחוצה לכך תודעת הגלות? בסיפורי עם אפריקאיים […]

חאג’ סאבור

חאג’ סאבור

חאג’ סאבור היה מנהיג הכפר דיסי. נדיב וחכם, פתר את כל הבעיות בכפר. בכל בוקר נהג לסור לבתי האנשים ולדרוש בשלומם. הדבר היחיד שממנו פחד היה העושר. אפילו כאשר פתר בעיות מורכבות במיוחד, סירב לקבל תשלום מהאנשים שעזר להם. הוא שאב מניסיונו כדי לעזור לאנשי הכפר בתכנון מחסנים ששימשו לאחסון […]

אהרון פוגש בחורה ושוגה באהבתה תמיד

אהרון פוגש בחורה ושוגה באהבתה תמיד

א. לפני מתן תורה היה איש פוגש אישה בשוק, רצה הוא ורצתה היא – מכניסה לתוך ביתו וכולי ודי היה בכך. אבל מה נעשה, חשב אהרון, מה נעשה שאנחנו כבר אחרי מתן תורה ולא עוד אלא שאנחנו בצבא ואין לנו בעולמנו אלא ד’ אמות של עמדת שמירה ותו לא. הנה […]

אל קאבאליו

אל קאבאליו

יום מתחיל מצוין. המגפיים עוזרים לעמוד. אני צועד ברחוב יפו, נעמד מול “שמילוביץ’ מראות קריסטל”, מביט מאחורי הסיגריה במראה אובלית, רואה את האור מהבהב ואת המנצנץ של הסגריה. מפתח החנות בוקע שיר: “”Dream a little dream of me. צללית סוס צצה במראה. אני זז, הוא זז מולי אותו דבר. קצת […]

שולף החרב

שולף החרב

1994 אני בוגר של האינתיפאדה הראשונה ולכן תמיד, כלומר מאז, נמשכתי לחרבות. כל הימים שבהם התרוצצתי בדהיישה לא חשבתי בכלל על הילדים שעמדו מולי בתוך האבק והבוץ או על מה שיכול לקרות לי. חשבתי רק כמה מטומטמים הרובים שהחזקנו עלינו, וכמה טיפשית הדרך שבה הגענו אליהם. האבולוציה של כלי הנשק […]

ניו יורק – רמת השרון – אוקינאווה – לוס אנג’לס: שיחה עם בועז לביא

ניו יורק – רמת השרון – אוקינאווה – לוס אנג’לס: שיחה עם בועז לביא

מהו זיכרון? איך זוכרים את המקום שממנו באנו? האם כמשהו מוצק או כאוסף שברירי רגעים המבליחים לעתים? ומה מחבר את הרגעים האלה לתודעה המוצקה של דרך בה בחרנו ללכת? של המקום שאולי היווה עבורנו נקודת מוצא? אנחנו יכולים לחבר את צרורות הרגעים המבזיקים בתוכנו לסיפור חיים ולהסבר, לפסל מרסיסי הזיכרון […]

גְהַאצַ’ר גְהוֹצַ’ר

גְהַאצַ’ר גְהוֹצַ’ר

לא ניסיתי להתנגד כשהמשפחה החלה במאמציה לחתן אותי. כל הניסיונות הקודמים שלי בתחום הרומנטי עלו בתוהו. רק עם צִ’יטרָה הצלחתי להגיע לשלב של שיחות מעמיקות, וגם זה כבר נגמר. הנישואים של אחותי מַאלטִי הסתיימו בכישלון, כך שאמא נהגה משנה זהירות כשהגיע תורי. “בואו לא נסתבך עם עשירים”, היא אמרה. משום […]

חבר’ה טובים

חבר’ה טובים

האיש הקירח עם השפם אמר “נתחיל?”, ויערה הבינה שאין לה ברירה אלא להגיד “כן”. בחוץ חיכו עוד שלוש בנות, והאוויר היה חם בבניין הטמפלרי הקטן ליד הקריה, שאליו זימנו אותה. הבוחן אמר שהם צריכים לדמיין שהם בלובי בבית מלון, נגיד ברייקיאוויק, ושהיא, יערה, צריכה לשכנע אותו (הוא רק אמר ששמו […]

מלחמת לשונות

מלחמת לשונות

וידוי אישי על מלחמת הלשונות שְׁאֵלָה, שֶׁהַגָּלוּת בְּעִבְרִית הִיא לְשׁוֹן־נְקֵבָה וְהִיא אֵם מְנַחֶמֶת וְהִיא אֲהוּבָה יְחֵפָה וְהִיא שְׁמוּרַת־עַיִן אֶבְיוֹנָה. וְאִלוּ בַּיִידיש דער גלות איז לשון־זכר (דֶּר גֻּלֶס אִז לֻשְׁן־זֻכֶר) מִשּׁוּם שֶׁנִּשְׁלַחְנוּ אֵלֶיהָ בִּידֵי אֵל קָנֹא וְנֹקֵם שֶׁחָרָה בָּנוּ אַפּוֹ עַל שׁוּם נַאֲפוּפֵינוּ, אֵל שֶׁהוּא מֶלֶך וְאָב וּבַעַל, פַּטְרִיאַרְךְ עֶלְיוֹן. וּפֵירוּשׁ, שֶׁאֲנִי מִתְעַנֶּגֶת עַל גִּלְגּוּל […]

תשעים ותשע אחוז

תשעים ותשע אחוז

הדוד אורי הוא מסוג האנשים שעליהם נכתבים סיפורים. באותם ימים הוא נחשב לרווק צעיר שאמר ועשה דברים שאיש לא העלה על דעתו. הוא נהג לספר איך שיחק בסרט גבעה עשרים וארבע אינה עונה ואיך התיידד במהלך הצילומים עם שושנה דמארי, אריק לביא וחיה הררית האגדית. פעם טען בלהט שירושה גדולה […]

חֲשִׁיבוּתָהּ שֶׁל רְצִינוּת אוֹ קַפְרִיסִין

  צָרִיךְ לְהַגְבִּיר אֶת הַקֶּצֶב, אֲנִי לֹא שׂוֹרֶדֶת פֹּה זֶה מִצְטַמְצֵם זֶה יֵעָלֵם אִם לֹא נָשִׂים לֵב, צָרִיךְ לְהָבִין אֶת הַחֲשִׁיבוּת שֶׁל הָעִנְיָן צָרִיךְ לְהוֹסִיף עָלִים, רַכִּים כְּמוֹ הַשֵּׁנָה חֲשׁוּבִים כְּמוֹ יְלָדִים בּוֹדְדִים יָפִים כְּמוֹ הָרֶגַע הַהוּא לֹא יָכֹל לִהְיוֹת שֶׁנִּשְׁאֲרוּ רַק חוֹפִים, קָרָוָנִים וּמַסְלוּלֵי גּוֹלְף הָרוּחַ פִּתְאוֹם חוֹלֶפֶת הַקַּיִץ […]

הַזְּרוֹעַ שֶׁל יוֹנָה

  לִפְעָמִים הַזְּרוֹעַ שֶׁל יוֹנָה נָטְלָה עַצְמָאוּת. וְהָיְתָה לָהּ זְרוֹעַ, לְיוֹנָה. תִּשְׁאֲלוּ אֶת שִׁמְעוֹן אוֹ לֵוִי. תִּשְׁאֲלוּ אֶת מִי שֶׁהָיָה שָׁם. זְרוֹעַ הִיא אֵבֶר וְאֵבֶר הוּא כָּנָף אוֹ אֶבְרָה. וְיוֹנָה פָּרְשָׂה אֶת כְּנָפֶיהָ וְעוֹפְפָה. וּכְשֶׁהַזְּרוֹעַ שֶׁל יוֹנָה נָטְלָה עַצְמָאוּת לֹא הָיָה מֵאֲחוֹרֶיהָ אִישׁ: הִיא חָטְפָה יְלָדִים עַל הוֹרֵיהֶם וְלֹא יָכְלָה […]

שִׁירוֹ שֶׁל פֶּטֶר

  אָז, כְּשֶּׁהָיִיתִי בְּתוֹךְ נאֱסָף, הָיוּ סַנְוֵרֵי הַצְּלִילִים רִבּוֹאוֹת. בְּשָׂפָה מְדֻבֶּרֶת אָמְרוּ לִי הֱיוֹת אֲבָל אֵיכְשֶׁהוּ כָּךְ בְּשׁוּלֵי הַדְּבָרִים אֵלַי הִשְׁתַּבְּרָה דַּוְקָא הָאֶפְשָׁרוּת הָאַחֶרֶת כְּשֶׁהֲגָאִים בְּשָׂפָה שֶׁאֵין לְהַעֲלוֹת עַל הַדַּעַת נֶעֶרְמוּ זֶה עַל זֶה חַד-מַשְׁמָעִית לְתַלְפִּיוֹת סוֹף   גרנטה 5 – שפות זרות | דצמבר, 2016

מְשׁוֹרְרִים | כֵּיפָא

  מְשׁוֹרְרִים אוּלַי אֲנַחְנוּ צִפּוֹרֵי נוֹד הָאוֹסְפוֹת אֶת מַה שֶׁמָּצוּי עַל הָאָרֶץ רַק כְּדֵי לְהָשִׁיבוֹ מַעְלָה וּמְסַדְּרוֹת בְּעַקְשָׁנוּת כְּמוֹ מִתּוֹךְ זִכְרוֹן יַלְדוּת עִגּוּל עֲנָפִים סְבִיב הָאַיִן       כֵּיפָא הִנֵּה אֲנִי יוֹשֵׁב עַל הַצּוּר וְעֵינַי קְרוּעוֹת אֶל הַתִּיכוֹן וְהָעַפְעַף הָעֶלְיוֹן מַעְלָה אֶל הַמַּלְכוּת וְתַחְתֶּיהָ יְרִיעַת הָעוֹר הַנִּמְשֶׁכֶת אֶל הָאָרֶץ […]