תגית: גרנטה 3

הוֹק

הוֹק

גלן גולד טבל את ידיו בשעווה ואז הן הרגישו כמו חדשות. הוא לא אהב לאכול בציבור. הוא היה אדם נעים. הוא ידע הרבה על תרופות. הוא אהב חיות. בצוואתו הוריש מחצית מכספו לחברה ההומנית של טורונטו. הוא שנא אור יום וצבעים עזים. כיסא הפסנתר שלו היה בגובה 35 סנטימטר. המוזיקה […]

אזרחות

אזרחות

יש רגעים שמשלחים אדרנלין בלב, מייבשים את הלשון וחוסמים את הריאות. כמו רעם הם מטביעים אותך בקול, לא, כמו ברק הם מצליפים בחלל הגרון. שיעול. אחרי שזה קרה נעתקו המילים מפי. לא אמרת כך בעצמך? לא אמרת זאת לחברה קרובה שבתחילת חברותכן, בהיסח הדעת, הייתה קוראת לך בשמה של עוזרת […]

בלב ובנשק

בלב ובנשק

היינו אז אחרי צבא. בגיל של אחרי צבא. בצבא לא היינו כל אחד בגלל הפאקים שלו. אבל לא היה אכפת לנו. כבר עדיף ככה. היינו צריכים כסף באותה תקופה. לי היה אוטו ולרועי הייתה חברה. כל אחד צריך כסף ולא משנה באיזו תקופה, רק שאנחנו לא ידענו לעבוד. אבל ידענו […]

כפר אלרואי-חיפא-יאפא – שיחה עם שיח'ה חליווה

כפר אלרואי-חיפא-יאפא – שיחה עם שיח'ה חליווה

"I Remember you was conflicted" ו-"Ain't nobody praying for me" הם שני משפטים השזורים לאורך שני האלבומים האחרונים של הראפר האמריקאי קנדריק לאמאר, שאוהב לחזור באלבומיו על משפטים מסוימים. התמונה שמצטיירת היא של תודעת הפקר ובדידות, של ההכרה המבהילה בחשכת היקום, לא כמקום סופני ומכלה אלא דווקא כאמצעי לריפוי, כמנוע […]

נזירות אלנצרה

נזירות אלנצרה

חצינו את הדרך המובילה מתחנת האוטובוס אל המספרה היחידה באזור. אמי ואני, כל אחת בשתיקתה. כבר דנו בסוגיה בכל דרך אפשרית, ולא רצינו לפתוח בוויכוח מר נוסף. זה התחיל ביום שבו עברתי לחיפא, להתחיל את לימודיי בבית הספר התיכון "נזירות אלנצרה". התעקשתי והפצרתי בה, אבל היא סירבה. התחננתי, והיא גערה […]

ילדות תפוזים

ילדות תפוזים

בחצר שמתחת לבניין, איפה שנגמר הדשא, היינו משרטטים בסכינים כדור ארץ עגול וגדול ומחלקים אותו בינינו. בדרך כלל עשינו את זה בחורף שבין הגשמים, החורף של הילדות נראה לי תמיד יותר קר ויותר רטוב. אחר כך כל אחד בתורו היה זורק את הסכין, נועץ אותה באדמה, מותח עד לאיפה שהיה […]

אורית סימן טוב, מלון פאלאס ירושלים, 2008

בית הכנסת הגדול בבגדאד

חלם בירושלים והנה עומד החכם בראש בית הכנסת הגדול של בגדאד, צְלַאת אֶל-כְּבִּירִי, ועל ראשו טורבן כעל ראשו של הבן איש חי בתמונותיו, וקהל אדירים של אנשים עומד לפניו להקשיבו, ובתוכם רואה הוא את אביו ואמו וסבותיו וסביו, עליהם השלום, וכל שאמר החכם באותו היום בבית הכנסת בירושלים אומר הוא […]

שיגעון בשניים

שיגעון בשניים

בית החולים "שערי יזראל" בלואר איסט סייד בניו יורק הוא מבנה גדול וסגור ללא חצר. שש הקומות חולקות מערכת אוורור אחת, שנושאת חיידקים מאגף לאגף. ברוב המחלקות ניתן לפתוח מעט את החלונות כדי לאוורר את החדרים, אבל במחלקה הפסיכיאטרית–גריאטרית החלונות נעולים מטעמי בטיחות. יש ימים שבהם המחלקה מסריחה עד כדי […]

אסתר שניידר, אף-על-פי, 2015

הבית האחר

קולה הצורם של הזקנה הכה בחלל האוויר. לרגעים הוא נשמע כמו הלמות תופים של תזמורת הצועדת ברהב הלווייתו של איש רם מעלה, או, לפחות, כמו צלצול פעמון היד העשוי מנחושת אשר הקפיא את הדם בחצר בית הספר באותם ימים, מבשר את תחילת הלימודים. קולה של הישישה קרע את מעטה השתיקה […]