מה שלומך? שנשב בקרוב? מה נשמע? איך אתם? איך הבריאות? אני בסדר לא יכולה להתלונן רק רציתי לומר שלום חשבתי לשאול זה בסדר אם לא אכפת לך? זה בסדר אם אשלח לך? אם תוכלי תשלחי לי? אם תוכלי להסתכל? זה בסדר שאני שואלת? רק תהיתי מהי הדרך לשאול מבלי לחזור […]

שנה שלמה נפלתי וקמתי. אם יבקשו ממני לתאר את המצב שהייתי בו, אומר פשוט כך: על הפנים. שבתי ונפלתי אפיים ארצה, ואפי נמעך כנגד המדרכה. תחושת המשקל ניטלה ממני לפני הנפילה, ועל אף הבדיקות הרפואיות שעברתי בהצלחה במשך אותם חודשים ארוכים, נשברתי לרסיסים – כמעט. בכל פעם שזה קרה, באו […]

ילד קטן עומד מול המיצג התת-קרקעי של אריות הים באקווריום של ניו יורק, פעור פה, פעור נפש, מ-ת-פ-ל-א. לראשו כובע של קייטנה, לגבו תיק של קייטנה ולגופו חולצה של קייטנה – כולם צהובים, כולם גדולים עליו בשתי מידות לפחות. הנקבוביות הרוחניות שלו נפתחות, המבקרים האחרים מתמוססים, העיניים שלו מתלכדות עם […]

אחרי מות אמי הגיע שעמומו של אבא שלי, כל יום מחוץ לביתי. בשעות יום צעירות היה בא עם הטנדר הלבן, או שהטנדר הלבן היה בא עימו. למעשה, הוא הגיע הרבה על הקטנוע. ואז התקשר, או צעק לי בשמי, או שָׁרק, או רק פילח את האוויר, ואני, אחרי כל צליל-שלא-אותת לי […]

אחרים לא הבחינו בזה, אבל אתם ידעתם שאפשרויותיכם מוגבלות. מעולם לא האמנתם ללהג המתרפס של הוריכם, כי אתם אחרים, בעלי כישרון ויכולת, תשוקה ליופי והבנה לעולם. ידעתם כי גורלכם נחרץ וכי שׂערכם ייאסר בגומיות דהויות, כי קירות יצמחו סביבכם, כי גופכם יחליד ויכבד, כי סנטרכם יישמט ויוכפל. במבט מרפרף מהצד […]

טקסט זה מוקדש לזכרה של נעמה צאל אשר הסתלקה מהעולם בטרם מלאו לה ארבעים. עם שחר, לקראת היציאה להר לטובת תרגול מדיטציות שמבקשות להובילה לריפוי עצמי דרך ריקון התודעה השבעה, היא שואלת את עצמה האם זו היא הניבטת במעומעם מול המראה או מישהי אחרת (עיניים ריקות ומכווצות כמו שלה לעולם […]