עיר מקלט, 10 מרצפות | מיצב כתב-דיגיטלי

תחילתו של עיר מקלט ביומן-מקום שכתבתי בכיכר התרבות (“כיכר הבימה”) בתל אביב, מעל מקלט עצום ומסווה החפור שם.
היומן נכתב במהלך שנה – משלהי מלחמת עזה בסתיו 2014 ועד קיץ 2015. שמתי לב לפרטים הקטנים – תינוק שמשחק בכפית, פריחת הצמחים וקמילתם, האיש שמטאטא את הרחוב, זה שמלטש את מרצפות הכיכר, עוצמת השמש, המוזיקה שמושמעת וזו שאינה מושמעת, רחשי הרחוב, העוברים ושבים.

ככל שכתיבת היומן התקדמה, הבנתי שאני מבקשת למעשה לבדוק מהו מקלט – האם מדובר במבנה פיזי בלבד או גם במבנה לשוני, ומה בעצם מגן יותר? עלעלתי במילון עברי ישן. התברר לי שבעבר המובן העיקרי של המילה “מקלט” היה קשור במושג הקדום “עיר מקלט”.

עיר מקלט היא מרחב שנועד להעניק מחסה למי שרצח בשגגה מפני גואל הדם שאמור להורגו, ולמנוע מעגלי נקם. סבך חוקים חידתיים מגדיר את תנאי השהייה בעיר המקלט, את המבנה הפיזי ואת המרקם האנושי שלה. בתלמוד הבבלי רואים בטקסט עצמו ובשיחה שהוא מעורר – עיר מקלט.

כמו 960 המרצפות המכסות את דלתות המקלט בכיכר התרבות בתל אביב, ובדומה לטקסט התלמודי – גם הטקסטים שלי מצויים ביחסי סמיכות לא ליניאריים, המצטרפים אלו לאלו כמין מרצפות בעיר לשונית. הם מורכבים מפיסות של יומן המקום וממסע מחשבתי שהתרחש בעקבותיו.

“עיר מקלט, 10 מרצפות” הוא מיצב-כתב דיגיטלי שמפורסם באופן תהליכי ב”גרנטה”: במהלך השנה הקרובה יתפרסמו כאן 10 מרצפות, דבר שיקבל ממד חזותי באתר.

המיצב הוא חלק מעיר מקלט, 960 מרצפות: פרויקט בין-תחומי בהתהוות שכולל ספר מסאי, מחקר אקדמי ומיצבי כתב. 10 המרצפות יתווספו ל-163 מרצפות טקסטואליות שכבר הצטברו. מטרת הפרויקט היא להגיע ל-960 מרצפות שיהוו ממד לשוני-חזותי מקביל ל-960 המרצפות המכסות את דלתות המקלט ב”כיכר הבימה” בתל אביב.

עדי שורק, ספטמבר 2021


מפלט: מרצפת 1/10

מפלט: מרצפת 1/10

31.5.15 הבוקר אני יושבת בגינה המונמכת כשפניי אל רחוב הוברמן, בעל הדירות המהודרות, וגבי אל התיאטרון. מולי חורש איש כהה עור בשכפ”ץ צהוב את המרצפות במין מכבש אדים. הוא צועד אט-אט, מושך ביצול המכונה, אדים לבנים סובבים אותו מכל עבר ועליו לצעוד חרש, לכבוש כל מרצפת בעדינות ובתשומת לב. כמין […]