מסות

מפלט: מרצפת 1/10

מפלט: מרצפת 1/10

31.5.15 הבוקר אני יושבת בגינה המונמכת כשפניי אל רחוב הוברמן, בעל הדירות המהודרות, וגבי אל התיאטרון. מולי חורש איש כהה עור בשכפ”ץ צהוב את המרצפות במין מכבש אדים. הוא צועד אט-אט, מושך ביצול המכונה, אדים לבנים סובבים אותו מכל עבר ועליו לצעוד חרש, לכבוש כל מרצפת בעדינות ובתשומת לב. כמין […]

ליפתא ורמות

ליפתא ורמות

1. ליפתא ורמות: ריקוּת ומלאוּת. ריקותו של הכפר, ריקותם של בתי הפלסטינים, של שבילי העפר המחברים בין בית לבית, שהקולות והצבעים שנספגו בכותליהם התאדו. מלאוּת השכונה, השכונה היהודית, הישראלית, מלאוּת בתיה עם הרעפים, אשר צצים במעבה היער כמו אניצים אדומים בזקן ירוק. ריקות ומלאות זו מול זו: הכפר מן העבר […]

שולחן הכתיבה של אבא

שולחן הכתיבה של אבא

אבי היה מהנדס אבל היה לו שולחן כתיבה של איש הגות. זו היתה בעצם “מכתבה” גדולה וכרסתנית. אני נמנע מן המילה הזאת לא מפני שהיא מיושנת (השולחן עצמו היה ישן ומופיע בזיכרונות הילדות המוקדמים ביותר שלי), אלא משום שהיא ממין נקבה; ואילו השולחן היה מסיבי, חלקיו עבים, וכולו צבוע שחור. […]

קינת הצבר, רשימה על “כיכר התרבות” לזכרו של דני קרוון

קינת הצבר, רשימה על “כיכר התרבות” לזכרו של דני קרוון

מזה כמה שנים “כיכר התרבות” (“כיכר הבימה”) מצויה במרכז מחשבותיי. בשלהי קיץ 2014, עם תום מלחמת עזה ההיא, התיישבתי בגינה המונמכת שיצר דני קרוון וכתבתי במשך שנה, בבקרים, יומן-מקום. התיישבתי שם לאחר ששהיתי בתחתית הכיכר, במקלט העצום החפור תחתיה, שאליו רצתי עם בתי הקטנה. קיוויתי שתיעוד רגעי היומיום יאפשר לי […]

האורחים

האורחים

אינני יודע מדוע חלומות מסוימים נעלמים מן הזיכרון בעוד אחרים נשארים, ולא זו בלבד שהם נשארים חיים ובהירים, אלא שאנו נזכרים בהם עקב אירועים לא מוגדרים מסוימים בשעות הערות. לפני עשר שנים היה לי חלום כזה. אדוארד סעיד יושב על הרצפה, על שטיח כחול שאני זוכר כל כך טוב, בחדר […]

על התיירות

על התיירות

פעם נסעתי במונית משדה תעופה. החלון נגלל מעל ראשי; הרחתי את קרירות האדמה ואת אד שריפת הדלק של הרכבים המאיצים אל העיר. עיניי טיילו מתוך המונית הנוסעת לעיר; נפשי דבקה במפעלים, באסמים, בחצרות, ולאחר מכן בבניינים המקושטים, בלבנים האדומות, במטרייה שחורה, בגזרה של אישה, פסלי מלאכים חייכו אליי מעל החלונות; […]

על ‘אל המגדלור’: רישומים למרת רמסיי של דורית רינגרט

על ‘אל המגדלור’: רישומים למרת רמסיי של דורית רינגרט

הרי זו מרת רמסיי המקריאה לג’יימס, אמרה. היא ידעה מה טענתו – שאיש לא יוכל למצוא בזה צורת אדם. אבל היא לא ניסתה לשוות דמיון, אמרה. מה טעם הכניסה אותם איפוא? שאל. באמת מדוע? – אלא שאם שם, בפינה ההיא, בהיר, כאן, בדבר הזה, חשה צורך באפלולית. ככל שהדבר פשוט, […]

1996

1996

השנה ההיא התחילה עבורי בסוף ספטמבר של שנת 1995, כלומר בתחילת שנת תשנ”ו לפי מניין הלוח העברי. בקרוב תחל שנת הלימודים השנייה שלי במחלקה לאמנות בבצלאל, ושבועות אחדים לפני שמלאו לי עשרים ושתיים עברתי לגור בשכירות עם שני שותפים בדירת גג ברחוב מוריה 5 בשכונת רוממה בירושלים. הבניין היה צמוד לקצה המערבי של רחוב יפו, […]

הילד

הילד

מילדות הערצתי את יוסי בניון. בזכותו, ובזכות טיילת לואי שזכרתי מן ההליכות עם אמי בטיולי חופשת הפסח (שם השקפנו על הכרמל ותהינו בבורות רבה על שמות השכונות תחתינו), אהדתי בגאווה את מכבי חיפה אף שגרתי בתל אביב. בניון היה מודל נהדר לחיקוי. לא רק בשל זמינותו והקלות שבה ניתן היה […]