מסות

כשאמות אני רוצה שהלוויה שלי תצא מהבית שלי

כשאמות אני רוצה שהלוויה שלי תצא מהבית שלי

מסה על בית, שייכות וחירות של מי שחושב אחרת המושג “בית” תמיד היה מורכב עבורי, אבל ידעתי איפה הבית שלי לא נמצא, מהיכן אני צריכה לחזור ולחשוב על מה יכול להיות בית עבורי. השנה חזרתי למקום ילדותי אחרי שלוש-עשרה שנים של מגורים בחו״ל. לימודים שנמשכו לעבודה ותהייה על מקומי בעולם. […]

מארג: מרצפת 4/10

מארג: מרצפת 4/10

12.6.15 מישהו סרג לגזעי העצים שרוולים. זה שקרוב אליי: קְרוֹשֶׁה משולב באניצים. הסבר: פס קרושה לבן-קרם (2 שורות), אניצי צמר ירקרקים משולבים בכדורוני תכלת, ירוק, כתום. פס קרושה אפור (3 שורות), אניצי צמר, וכך הלאה: בערך 35 שכבות (לבן, אניצים, אפור). כל שאר העצים לבושים היום גם הם בכל מיני […]

“מרובעי כפירה” סוּפיים מאת מוֹלַאנַא גַ’לַאל א-דִּין רוּמי לכבוד חודש הרמדאן

“מרובעי כפירה” סוּפיים מאת מוֹלַאנַא גַ’לַאל א-דִּין רוּמי לכבוד חודש הרמדאן

מוֹלַאנַא גַ’לַאל א-דִּין רוּמי היה משורר סופי גדול בן המאה השלוש-עשרה, שרבים רואים בו את גדול המשוררים הסופים. אחת מיצירותיו הגדולות, המַסנַוִי, אף כונתה בפי רבים “הקוראן בפרסית”. רומי היה גם חכם דת (עאלִם) ומורה סופי פורץ דרך. לאחר מותו ייסד בנו סולטאן  וַלַד את המסדר הסופי הנודע ורב-ההשפעה, המסדר המֶולֵוִי, הקרוי […]

שכנוּת טובה

שכנוּת טובה

גבוה, דק גו ומחוויר, שקט, יושב אסף גליקמן על ספתו הדו-מושבית. קיר אחד ושתי דלתות עץ רכות מפרידות בין ביתו מבצרו לביתי מבצרי בדירתנו המחולקת, בדרום הלגיטימי למחצה של העיר. בימים ראשון, שני, שלישי, רביעי וחמישי בשעה תשע בבוקר, בשעה תשע בבוקר בדיוק, מסובב אסף גליקמן את המפתח בחור המנעול. […]

עוד—— פעם —— סוף

עוד—— פעם —— סוף

שיער מונח על הרצפה. שטח קטן לפניו: אי מלאכותי לעמידה ולהתבוננות, מגודר בצניעות באמצעות שני לוחות פרספקס שפס ירוק בוהק מעליהם, מזהיר. שלט קטן מזמין את המבקרים להיכנס פנימה אל החלל ואל הסבך שבתוכו: למעלה ממאה וחמישים קילוגרמים של שיער אנושי שנאספו על ידי האמן טל אליעזר במשך קרוב לשמונה […]

שמות מפולשים לזיכרון: שיטוט ארכיאולוגי מן “המהגרים” של זבאלד ועד לפרפרים של נבוקוב

שמות מפולשים לזיכרון: שיטוט ארכיאולוגי מן “המהגרים” של זבאלד ועד לפרפרים של נבוקוב

לכל אורכה ורוחבה של יצירתו, העיונית והבדיונית כאחת, ניהל ו”ג זבאלד חשבון נוקב עם הזיכרון. חשבון אישי עם בני הכפר הבווארי שבו נולד (ורטאך), חשבון לאומי עם גרמניה שלאחר המלחמה, חשבון עם סיפורי חיים של מהגרים, עם עדויות בעל פה ובכתב ועם מסמכים ארכיוניים ותצלומים מצהיבים. בכל ספריו הוא משוטט […]

אדריכלות של שגגה: מרצפת 3/10

אדריכלות של שגגה: מרצפת 3/10

26/2/15 “אני תוהה מה אני מחפשת כאן, בנמוך, ומה אמצא. צריך סבלנות. כמו דייג. ילדה מריחה וקוטפת עלה של מלוּח”. 18/3/15 “השמש כבר רומזת על הבקרים של הקיץ שבהם כבר אתקשה לשבת כאן מפאת היקידה. אבל עדיף לחשוב על עכשיו, עכשיו. מי יודע מה יהיה בקיץ”.   בסתיו 2014, עם […]

חפור: מרצפת 2/10

חפור: מרצפת 2/10

ספטמבר, 2014 “בית: אריח, בריח… דלת חדר שינה… זמן, חדר ילדים (חמסה), טלוויזיה… כורסה… מקלט (מיטה, מרפסת)… ספרייה, ערסל… ציפיות, קרמיקה במטבח… שולחן אוכל (שולחן עבודה)…” יום רביעי, 1.7.2015 “כל השנה הזו והכתיבה הזו של מרצפות-מרצפות במספרן ובצורתן של המרצפות שמכסות ומגלות מקלט ענק מתחת לאדמת הפארק (הגן), כל השנה […]

מפלט: מרצפת 1/10

מפלט: מרצפת 1/10

31.5.15 הבוקר אני יושבת בגינה המונמכת כשפניי אל רחוב הוברמן, בעל הדירות המהודרות, וגבי אל התיאטרון. מולי חורש איש כהה עור בשכפ”ץ צהוב את המרצפות במין מכבש אדים. הוא צועד אט-אט, מושך ביצול המכונה, אדים לבנים סובבים אותו מכל עבר ועליו לצעוד חרש, לכבוש כל מרצפת בעדינות ובתשומת לב. כמין […]