מאי 2021 חמישה חודשי חיים לבת שלנו דניאלה. את המאורע ציינו מול הבית, היכן שנמצא המקלט הציבורי, ובטיול בשכונה, שאותו אני מכנה, “ציר המקלטים”. בלילה, כשרצנו איתה למקלט, היא השכילה לנצל את הזמן כדי לעשות קקי טוב עם נוכחות, שבסופו של דבר עבר לבגדים. הפרשה שהתפשטה החוצה אל העולם. בגלל […]

יום ג’ 7/7/2015 בגינה קוצצים את הדשא שני גברים לבושי שכפ”ץ צהוב המדברים ערבית… הצברים שבַּחלק החולי של הגן נגועים במחלה. למעט אחד, הם נדמים כעצורי גדילה, חומים ופצועים… הקולנוענים שהגיעו היום אל כיכר הבימה מתכוננים באיטיות. חלקם ישוב ומצפה לדבר-מה. חלקם עטוי אוזניות. שתי נערות צופות בהם כמו מתוכם. […]

בוקר טוב אמריקה. זה היה פס הקול של הבית המתעורר, של צעדיי על השטיח, מקיר אל קיר. מחוף אל חוף. זאת אמריקה; איכר מאילינוי הוא הזוכה הגדול בהגרלת הלוטו שנערכה אמש. האיש יגרוף לכיסו 1.28 מיליארד דולר (ברקע: תמונת דוכני הימורים ומספרים מרובי אפסים מרצדים על המסך). בוקר טוב אמריקה. […]

בדיקה שגרתית כללית לב יפו, 18:15. ד”ר הייתם אל-חסן מקבל אותי בחדרו לבדיקה שגרתית. אני נשכבת, מתפשטת. בחדר ההמתנה אישה עם עגלת תינוק. זוג צעיר. רופא שמסתובב במסדרון, פותח וסוגר דלתות. יש במרפאה רק רופא אחד שמקבל מטופלים. כירורג שד. מהחדר יוצאת אישה. נעמדת. קוראת בדפים. נכנסת לשירותים. יוצאת לשתות […]

ס’, חברת ילדות שלי, היתה לכודה בדירה שחלקה עם בת זוגה בשכונה מרוחקת בצפון תל אביב במשך כמעט שנה בתחילת שנות האלפיים. כשס’ התנהגה באופן לא נאות, בת הזוג שלה היתה תוקפת אותה בפרצי זעם ואלימות. במהלך התקופה הזאת שבה ס’ גרה בתל אביב, רק כמה קילומטרים ממני, הקשר בינינו […]

פוזמיאקי נקאמורה, משורר יפני, כתב: הָרִקּוּד הוּא הַגּוּף בְּמַשְׁבֵּר, / וְהָרַקְדָן הוּא / הָאֳמָן / הַתּוֹבֵעַ אֶת זְכוּתוֹ עַל הַמַּשְׁבֵּר, אוֹ דּוֹרֵשׁ אוֹתוֹ / עֲבוּר גּוּפוֹ וּבְאֶמְצָעוּת גּוּפוֹ מַהוּ “הַגּוּף בְּמַשְׁבֵּר”? פֵּרוּשׁוֹ שֶׁל דָּבָר הוּא, שֶׁאִזּוּנוֹ שֶׁל הַגּוּף / נָתוּן בְּמַשְׁבֵּר. אני רוצה לדבר על גופי שלי. גוף הרקדנית. לומר: […]

העריצות מבקשת שתיקה כהסכמה. או דיבור כאישור. יש דברים שמותר לדבר עליהם, שרק אותם מותר לומר, ויש דברים שאסור. כשהמדינה אינה טובה, אלא עריצה, והמצב הוא מצב-חירום-קבוע, יש מלים שאסור להגות בכלל. וממילא אסור להתנגד. אני חושבת להתמקד כאן במלה אחת שהתגלתה כאסורה לשימוש במצב החירום שהוא ישראל בסוף שנת […]

אחרי עשורים של עריכה עצמית, שבהדרגה הכחידה את ההבדל בין “גזור” ל”הדבק”, פחדתי שאני עלולה להיעלם. אני פוקחת את עיניי. אור חזק מדי מופנה אליי, כאילו זומנתי לחקירת משטרה שבה אני עדת מפתח אילמת ועירומה. כתם אור קל עשוי לחשוף ברבים את מה שאני ואחיותיי מתאמצות להסתיר מאז ומתמיד. אני […]