דיאלוגים ספרותיים

שלא ייקחו אותך יותר מידי ברצינות

שלא ייקחו אותך יותר מידי ברצינות

״זה כנראה בגלל שעמוק עמוק בפנים אנחנו מונוגמיות״, היא אמרה לי וחייכה. השיניים שלה יפות ויש לה ריח מקולח, חשבתי. באסה שהיא לא ממש הטעם שלי, אף אחת מהן לא ממש בדיוק הטעם שלי. חבל, מהשיחה הקצרה בדרך לשער האוניברסיטה התרשמתי שהיא דווקא יודעת על מה היא מדברת, ביחס לגיל […]

כתיבה גופנית: שיחה בין האמניות עדי ארגוב ומרב שין בן-אלון

כתיבה גופנית: שיחה בין האמניות עדי ארגוב ומרב שין בן-אלון

בשיחה גלויה, שתי אמניות-כותבות משתפות זו את זו בחלקים המודעים והלא מודעים של תהליך היצירה ומעלות שאלה לגבי היחס בין רישום לכתיבה אוטומטית והמקום שהגוף ממלא בפעולות אלו. מתוך הדיאלוג ביניהן עולה תובנה חדשה: הגוף חושף את המרחב הנוסף שמתקיים בין פעולת הכתיבה לפעולת הרישום. הרישום נחשף כמקום שמצליח לדבר […]

על ניצחון האדם ותבוסתו לציפור שלא יודעת לעוף

על ניצחון האדם ותבוסתו לציפור שלא יודעת לעוף

אני לא מצליח לישון כששקט בחוץ. הלילה הוא לילה כזה, שקט במיוחד. יש לילות טובים יותר; לפעמים תנועת כלי הרכב בחוץ שוקקת והיא משרה עליי רוגע. בלילות חמים יותר הכלב של השכנים מעדיף לישון בחוץ, ואני שומע אותו נובח על תרנגולות תועות. בחודשי הקיץ אפשר לשמוע את הנערים מבלים בחוץ […]

סימני מים[1]

סימני מים[1]

השיחה בין אדם רומן אשר לביני התחילה באוקטובר 2021. ראיתי כמה ציורי שמן והדמייה של ציפור דרוסה באינסטגרם שלו והחלטתי ליצור איתו קשר. נמשכתי לעיבוד שלו לתרבות המתפתחת לנגד עינינו במרחבים דיגיטליים; שימוש בסממנים משותפים – באופן ניואנסי  ובו בזמן בוטה ו-וולגרי – על הדרך בה הוא משתקף בנקודת מבט […]

שירז גרינבאום, פחם ודיו על נייר, 2010 Ho_Me Moon#1

השמש והדג

“השמש והדג” הוא סיפור קצר מאת וירג׳יניה וולף, שהופיע לראשונה ב-3 בפברואר 1928 בשבועון הבריטי Time and Tide. וולף מתארת את ליקוי החמה המלא הראשון שנצפה בבריטניה מזה יותר ממאתיים שנה, ובסוף הסיפור, מתוך חירות התודעה המשוטטת, היא עוברת לביקור באקווריום חדש בגן הזואולוגי של לונדון. על סיפן של השירה […]

ביטחון

ביטחון

בשבע בבוקר קם שמואל וכבר ראה בעיני רוחו את קורות היום צרים עליו. הוא התלבש ובעיניו העצומות ניסה לבלום את שטף ראיית העתיד הזו, אשר תמיד היתה מפותחת אצלו יתר על המידה. הוא עבר במטבח, הדליק את מכונת הקפה וניגש להטיל את מימיו ולשטוף את פניו מעל לכיור. חדר האמבטיה […]

קטן

קטן

בחורה צעירה הולכת ברחוב בערב. קר ברחוב הריק. במעלה הבניינים מלבני אור פועמים סמויות, חוסמים בזכוכית את רעש פגישות הזום הגדול. העיניים שלה קבועות באוויר והדברים שהיא עוברת על פניהם נראים ממהרים אחורה. גם הלבנים בחומת בית הקברות ממהרות לאחור, ומוחלפות שוב ושוב בלבנים אחרות. היא מתחילה לשיר בשקט וחשיבות […]

הכל עובר דרכי: קריאה באה_ה / אלה נובק

הכל עובר דרכי: קריאה באה_ה / אלה נובק

ספר השירה השלישי של אלה נובק הוא שיחה בלתי פוסקת עם היקום. נובק משוחחת עם בני האדם, עם הטבע, עם השפה העברית עצמה, עם אובייקטים דוממים ועם שירים של אחרים. זו כתיבה של אינסוף אנטנות אשר מכוונות פנימה אל תוך התודעה והחוצה אל כל שכבות המציאות. גם כשנדמה שהעולם נרדם […]

בדיאלוג עם המחברת של נעה יקותיאלי: מאת שחר קרמר

בדיאלוג עם המחברת של נעה יקותיאלי: מאת שחר קרמר

פרגמנטים של נוף, גוף, חלון – צבע, איבר, ממד, חומר, טכניקה – מרכיבים את חלל התערוכה “No Longer – Not Yet” של נעה יקותיאלי ב-iscp בברוקלין. צפיפות, דפוסים חוזרים ונופים הרוסים יוצרים חלל המורכב מסצנות מדומיינות ואמיתיות כאחת. שימוש בעץ ובבד וטכניקות חיתוך נייר ייחודיות מציעים מעין חוויה תיאטרלית, הצגה […]