חודש: יוני 2017

סגנון

תָּמִיד כְּשֶׁאֲנַחְנוּ שָׂמוֹת סֹמֶק, אֲנַחְנוּ חוֹזְרוֹת לְעַצְמֵנוּ זֶה מְשַׁנֶּה אֶת צוּרַת הַנְּשָׁמָה חִיּוּנִי בְּצוּרָה מַפְתִּיעָה הַחֻפְשָׁה הִיא חֵלֶק מַהוּתִי בַּשִּׁגְרָה וְכֵן אֲרִיזַת הַמִּבְרָשׁוֹת בָּאַרְנָק. אֲנִי יְכוֹלָה לִשְׁכַּב בַּחֲדַר הַמָּלוֹן וְלֹא לִרְאוֹת אַף אֶחָד שָׁבוּעַ מִמֵּילָא אֵין לִי מִלִּים מְיֻתָּרוֹת בַּחֶדֶר, אֲנִי צָדָה בְּכִשָּׁלוֹן אֶת הַדִּמְיוֹן וְאֶת הַמִּלִּים הַצְּעִירוֹת הַהֵן. בַּחַיִּים […]

ניכור

הָיְתָה לִי חֲבֵרָה נָהַגְנוּ לְשׂוֹחֵחַ עִם אֲנָשִׁים כְּאֶחָד הִיא רָאֲתָה מֵעֵבֶר לַמְּבוּכָה אֲפִלּוּ הִצִּיעָה לִקְרֹא אֶת הַשִּׁרְבּוּטִים וְיָדְעָה הִפְסַקְנוּ לְחַיֵּךְ כְּשֶׁנִּסְּתָה לְהִתְאַבֵּד הִיא עָשְׂתָה אֶת הַבְּחִירוֹת שֶׁלָּהּ בְּלִי זַעֲזוּעַ הַגְּבוּלוֹת הִתְבַּלְבְּלוּ לָהּ, הַחֲשֵׁכָה הָיְתָה סוֹפִית. אֲנִי לוֹבֶשֶׁת שִׂמְלָה, בַּחֲגִיגִיּוּת מִתְיַשֶּׁבֶת לִכְתֹּב, תָּמִיד מַעֲדִיפָה לָשִׂים חֲזִיָּה כְּדֵי לֹא לְהַכְבִּיד וְלֹא לְהַזִּיעַ […]

למה אני לא פוליטית?

זוֹ הַהִשָּׂרְדוּת, אֵין לִי כֶּסֶף לֶחָלָב שֶׁל הַקָּפֶה בַּבֹּקֶר, לַנְּסִיעָה בָּאוֹטוֹבּוּס אֶל הַהוֹרִים בַּעֲלֵי הַבַּיִת רוֹצִים לְהַעֲלוֹת אֶת דְּמֵי הַשְּׂכִירוּת בְּעִקָּר, אֲנִי מְפַחֶדֶת מִכִּכַּר הָעִיר. אֲנִי סוֹחֶבֶת אִתִּי מַרְאוֹת אֲפֵלִים שֶׁל הַחֶבְרָה, חֲבוּרוֹת נְעָרִים שֶׁחֻנְּכוּ רַע יֶשְׁנָהּ הֲלִימָה כֹּחָנִית עִם הַמְּצִיאוּת זֶה נָתִיב טִבְעִי, הַקִּיּוּם שֶׁלִּי הוּא בְּעֶצֶם אַקְטוּאָלִי. כְּשֶׁאִשָּׁה […]

מאיה ויינברג

משוררת, חוקרת עטלפים ורופאת חיות. פרסמה עד כה שני ספרי שירה, הראשון "שטחים פתוחים", השני "עיר ותנוחת ההר" זוכה פרס כליל לאקופואטיקה והספר הפותח של סדרה זו בהוצאת הקיבוץ המאוחד.

גֶּשֶׁם בְּשָׁלוֹשׁ

גֶּשֶׁם בְּשָׁלוֹשׁ חוֹצֶה אֶת הַמִּטָּה לִשְׁנַיִם, מַקִּישׁ בַּחַלּוֹנוֹת כְּפָרָשִׁים שְׁלוּחִים מִבַּעַד לְמֵאָה שְׁנוֹת תַּרְדֵּמַת חֹרֶף. הַכְּבִיסָה עַל הַחֶבֶל, יֵשׁ כָּרִיּוֹת עַל הַדֶּשֶׁא. כָּל הָעֲשָׂבִים שֶׁעָקַרְנוּ אֶתְמוֹל שׁוֹכְבִים דְּבוּקִים בַּעֲרֵמוֹת, גּוֹוְעִים אַט-אַט. אָנוּ יְשֵׁנִים בְּגוּפִים מְמֹרָקִים, צְפוּדִים כְּעֵץ, קְרוּשִׁים בְּבֹץ, חוּם-בֹּץ, מַאֲזִינִים לְזִמְזוּם אַנְחַת הַיָּם שֶׁל הַמְאַוְרֵר, בְּלֵילוֹת טַמִיל נַאדוּ הַשְּׁרִירִיִּים […]

בנות נחלצות ויוצאות מהסבך

בָּנוֹת נֶחְלָצוֹת וְיוֹצְאוֹת מֵהַסְּבַךְ, כְּסוּיוֹת בַּרְדָּסִים וּגְלִימוֹת, נוֹשְׂאוֹת מוֹטוֹת בַּרְזֶל וְנֵרוֹת וְאֵינְסְפוֹר צַלָּקוֹת, שֶׁנֶּאֶסְפוּ עַל מִדְשָׁאוֹת שֶׁטֶּרֶם בָּשְׁלוּ, בְּאוֹטוֹבּוּסִים עִירוֹנִיִּים, בְּמִקְדָּשִׁים וּבְבָּרִים. בָּנוֹת נֶחְלָצוֹת וְיוֹצְאוֹת מֵהַסְּבַךְ, וְתַחְתּוֹנִים קְשׁוּרִים לָהֶן סְבִיב הַשְּׂפָתַיִם, מְקִימוֹת כָּזֶה רַעַשׁ, שֶׁאִי-אֶפְשָׁר לִשְׁמֹעַ. הַאִם גַּם הָעוֹלָם מְדַבֵּר? הַאִם הוּא אָכֵן שׁוֹאֵל, מָה פֵּרוּשׁ לָתֵת לְמִישֶׁהוּ מְנוּחַת אֱמֶת? […]

עדי וולפסון

1971) משורר, פרופ' להנדסה כימית ופעיל בנושאי איכות הסביבה והקיימות בישראל. יליד ערד ותושב באר-שבע, אב לשלושה בנים. פרסם עד כה שישה ספרי שירה, האחרון שבהם אֲנִי אַבָּא שלך (פרדס, 2019), ושירים באנתולוגיות ובעיתוני ספרות.

פאולה הררה נוביל

(Paula Herrera Nobile) מתגוררת בארגנטינה, שם היא פועלת כאמנית, פרפורמרית, במאית ומורה. ב-2008 היא ייסדה את מרכז הפרפורמנס Granate בבואנוס איירס, המשמש כ"מעבדה" המאפשרת ליוצרים מקומיים לפתח ולהציג את עשייתם האמנותית. הפעילות של נוביל מתמקדת בתהליך היצירה הקולקטיבי ובחיבור שלה עם/אל האחר; רחוק ככל האפשר ממוצר מוגמר, עבודתה פועלת כתזכורת […]