במהלך הלילות שקדמו לשבעה באוקטובר חלמתי חלומות מוזרים שלא הצלחתי לפענח. באחד החלומות מחבל ניסה לתקוף אותי בסלון, ומכיוון שלא הספקתי לקחת סכין מהמטבח, תקעתי לו כף מתכת אל תוך ארובת העין כדי להתגונן. בחלום אחר התבוננתי מרחוק בקבוצת צעירים וצעירות שבמהלך טריפ אסיד קפצו מגשר אל מותם. נראה היה […]

המנהיג גישש את דרכו. זרועותיו היו מתוחות לפנים, כפותיו פרושות, להרגיש, למשש את החושך שמולו, כדי שלא ייתקל בדבר מה. עיניו ניסו לחפור, לקדוח בעלטה הזאת, אבל אפילו את הידיים, ידיו שלו, המושטות מולו, לא ראה. הוא החליק את כפות רגליו בזהירות, גורר אותן בזו אחר זו בלי להרים ולנתק […]

גדלתי עם אם חד-הורית עסוקה, ובבית שלנו – בקתת דייגים זעירה וישנה בפימפרנל רואד בברייטון – תמיד היה עובש. בכל מקום היה אפור, בייחוד מסביב לחלונות: הם היו חניכיים שחורים ורקובים, פרצופים חרוכים מייללים לאורך קירות העץ המתקלפים. בחדר האמבטיה היו שסעים ארוכים של עובש, מערות אפלוליות שיכולת להיכנס לתוכן […]

סדרת הצילומים המיקרוסקופיים 'שארית היום' כוללת אוסף של שאריות שאספתי לאורך זמן והקפאתי במקפיא הביתי שלי: עלי כותרת של צמחים שהתייבשו, שאריות של דג, חתיכה מהעור שלי ועוד. את הבלוקים/קרחונים הקפואים הכנסתי מתחת למיקרוסקופ וצילמתי מה שהעין העירומה לא יכולה לראות. גיליתי שם עולם שלם שלא ידעתי שהיה חלק מחיי. […]

הייתי ילדה מגמגמת אבל לא תמיד גמגמתי. הייתי עם אחי בגן המשחקים, הוא הלך לשחק עם הבנים ואני אספתי חלזונות יחד עם ילדה אחת שדיברה רק יידיש, אספנו חלזונות לתוך השמלה שלה. ואז הגיע איש שהחזיק צב ודיבר אלינו בשקט. חשבתי שהוא אבא שלה כי הוא דיבר יידיש והיה לבוש […]

מהתחנה אני רואה שקו 615 רבע שעה לפני חצות כמעט ריק. תאורת הלילה הכחולה דולקת בו שעה שהוא שועט בכביש מספר אחת. קר לי, אני עייפה וראשי כואב; כל מה שאני רוצה הוא להגיע הביתה. אני מנופפת לנהג האוטובוס כדי שיראה אותי (התחנה במחלף חמד ריקה בשעות האלה), והוא רואה […]