הוא לא ידע כלום ממה שתכננתי. אני זוכרת את היום שטסנו – הופתעתי שהתורים בבן-גוריון היו רגילים לחלוטין למרות המלחמה. לבשתי שמלה קיצית, אדומה. התכוננתי לאיטליה. הגשתי לאיש הביטחון את הדרכונים של שנינו כאילו הוא עדיין היה הילד הקטן שלי. אבל הוא באמת היה הילד הקטן שלי. פשוט בן שמונה-עשרה. […]

״זה כנראה בגלל שעמוק עמוק בפנים אנחנו מונוגמיות״, היא אמרה לי וחייכה. השיניים שלה יפות ויש לה ריח מקולח, חשבתי. באסה שהיא לא ממש הטעם שלי, אף אחת מהן לא ממש בדיוק הטעם שלי. חבל, מהשיחה הקצרה בדרך לשער האוניברסיטה התרשמתי שהיא דווקא יודעת על מה היא מדברת, ביחס לגיל […]

אני לא מצליח לישון כששקט בחוץ. הלילה הוא לילה כזה, שקט במיוחד. יש לילות טובים יותר; לפעמים תנועת כלי הרכב בחוץ שוקקת והיא משרה עליי רוגע. בלילות חמים יותר הכלב של השכנים מעדיף לישון בחוץ, ואני שומע אותו נובח על תרנגולות תועות. בחודשי הקיץ אפשר לשמוע את הנערים מבלים בחוץ […]

“השמש והדג” הוא סיפור קצר מאת וירג׳יניה וולף, שהופיע לראשונה ב-3 בפברואר 1928 בשבועון הבריטי Time and Tide. וולף מתארת את ליקוי החמה המלא הראשון שנצפה בבריטניה מזה יותר ממאתיים שנה, ובסוף הסיפור, מתוך חירות התודעה המשוטטת, היא עוברת לביקור באקווריום חדש בגן הזואולוגי של לונדון. על סיפן של השירה […]

בשבע בבוקר קם שמואל וכבר ראה בעיני רוחו את קורות היום צרים עליו. הוא התלבש ובעיניו העצומות ניסה לבלום את שטף ראיית העתיד הזו, אשר תמיד היתה מפותחת אצלו יתר על המידה. הוא עבר במטבח, הדליק את מכונת הקפה וניגש להטיל את מימיו ולשטוף את פניו מעל לכיור. חדר האמבטיה […]

בחורה צעירה הולכת ברחוב בערב. קר ברחוב הריק. במעלה הבניינים מלבני אור פועמים סמויות, חוסמים בזכוכית את רעש פגישות הזום הגדול. העיניים שלה קבועות באוויר והדברים שהיא עוברת על פניהם נראים ממהרים אחורה. גם הלבנים בחומת בית הקברות ממהרות לאחור, ומוחלפות שוב ושוב בלבנים אחרות. היא מתחילה לשיר בשקט וחשיבות […]

אחרי המסדר הפכו השורות לטורים לקראת הצעידה לעבודה. כשאנו ערוכות בחמישיות, הספיקה לנו פניית פרסה בַּמָקום כדי להיכנס לעמדת צעידה, נוכח השער, מוכנות ליציאה. אבל זה לא היה מהיר כל כך. היה עלינו להמשיך לחכות, לדרוך במקום. הקאפואיות התרוצצו הנה והנה כדי לארגן כל אחת את הקומנדו שלה. הן ספרו […]

אתם שעוברים מכוסים היטב במלוא השרירים בבגד שהולם אתכם או לא או בערך אתם שעוברים והחיים סוערים בדמכם דבוקים לשלד שלכם בצעד תוסס אתלטי גמלוני מחויכים זעופים, כולכם כה נאים כל כך שגרתיים כל כך כמו כולם בשגרתיות שלכם כה נאים בשגרתיות שלכם עשירת הגוונים מפועמים בחיים שמונעים מכם להרגיש […]