שני מקרים
א. בַּלַּיְלָה אַתְּ חוֹלֶמֶת: שְׁתֵּי אֲבָנִים כְּחֻלּוֹת נוֹשְׁרוֹת מִטַּבַּעַת. בַּבֹּקֶר, בַּשָּׂדֶה, זִמְזוּם פִּתְאֹם מִתּוֹךְ רֹאשֵׁךְ. מַשֶּׁהוּ נוֹעֵץ עֻקְצוֹ בְּקָדְקֳדֵךְ, צְרִיבָה גּוֹבֶרֶת, הָאֶרֶס מְחַלְחֵל וְהַחַיָּה בִּשְׂעָרֵךְ. צוֹרֶבֶת בְּאָזְנַיִךְ אֶת בֶּהָלָתָהּ; בְּעָתָתָהּ לְהֵחָלֵץ מִתּוֹךְ מָבוֹךְ אָפֵל. קַרְקַפְתֵּךְ בּוֹעֶרֶת. אַתְּ מְנַעֶרֶת וּמְנַעֶרֶת – עוּפִי מֵרֹאשִׁי, חַיָּה. אֲחוּזַת זִמְזוּם וְאֶרֶס, אַתְּ מִטַּלְטֶלֶת בַּשָּׂדֶה – […]