אָז, כְּשֶּׁהָיִיתִי בְּתוֹךְ נאֱסָף, הָיוּ סַנְוֵרֵי הַצְּלִילִים רִבּוֹאוֹת. בְּשָׂפָה מְדֻבֶּרֶת אָמְרוּ לִי הֱיוֹת אֲבָל אֵיכְשֶׁהוּ כָּךְ בְּשׁוּלֵי הַדְּבָרִים אֵלַי הִשְׁתַּבְּרָה דַּוְקָא הָאֶפְשָׁרוּת הָאַחֶרֶת כְּשֶׁהֲגָאִים בְּשָׂפָה שֶׁאֵין לְהַעֲלוֹת עַל הַדַּעַת נֶעֶרְמוּ זֶה עַל זֶה חַד-מַשְׁמָעִית לְתַלְפִּיוֹת סוֹף   גרנטה 5 – שפות זרות | דצמבר, 2016

  מְשׁוֹרְרִים אוּלַי אֲנַחְנוּ צִפּוֹרֵי נוֹד הָאוֹסְפוֹת אֶת מַה שֶׁמָּצוּי עַל הָאָרֶץ רַק כְּדֵי לְהָשִׁיבוֹ מַעְלָה וּמְסַדְּרוֹת בְּעַקְשָׁנוּת כְּמוֹ מִתּוֹךְ זִכְרוֹן יַלְדוּת עִגּוּל עֲנָפִים סְבִיב הָאַיִן       כֵּיפָא הִנֵּה אֲנִי יוֹשֵׁב עַל הַצּוּר וְעֵינַי קְרוּעוֹת אֶל הַתִּיכוֹן וְהָעַפְעַף הָעֶלְיוֹן מַעְלָה אֶל הַמַּלְכוּת וְתַחְתֶּיהָ יְרִיעַת הָעוֹר הַנִּמְשֶׁכֶת אֶל הָאָרֶץ […]