קִינָה
א הַיָּד שֶׁלִּי פְּשׁוּטָה כְּמוֹ סִירָה בְּשַׁיִט, מוּשֶׁטֶת לְכִוּוּנְךָ וּמְחַכָּה לְהִקָּלֵט בַּנָּמֵל. הַכֹּל פָּשׁוּט. אֲנִי אוֹמֵר. וַאֲנִי מַרְגִּישׁ כְּבָר שׁוֹטֶה, כְּאִלּוּ זֶה לֹא חָשׁוּב. שׁוֹקוֹ קַר בְּיוֹם חֹרֶף. מְיֻתָּר וּבְכָל זֹאת. אוּלַי אֲנַחְנוּ לֹא מְבִינִים? ב בּוֹא, תַּחְזִיק חָזָק, נֵצֵא אֶל גַּלֵּי הַלֵּב הַחַיִּים הֵם פְּעִימוֹת, הַגּוּף יוֹדֵעַ הֲכִי טוֹב […]