1971) משורר, פרופ' להנדסה כימית ופעיל בנושאי איכות הסביבה והקיימות בישראל. יליד ערד ותושב באר-שבע, אב לשלושה בנים. פרסם עד כה שישה ספרי שירה, האחרון שבהם אֲנִי אַבָּא שלך (פרדס, 2019), ושירים באנתולוגיות ובעיתוני ספרות.

(Paula Herrera Nobile) מתגוררת בארגנטינה, שם היא פועלת כאמנית, פרפורמרית, במאית ומורה. ב-2008 היא ייסדה את מרכז הפרפורמנס Granate בבואנוס איירס, המשמש כ"מעבדה" המאפשרת ליוצרים מקומיים לפתח ולהציג את עשייתם האמנותית. הפעילות של נוביל מתמקדת בתהליך היצירה הקולקטיבי ובחיבור שלה עם/אל האחר; רחוק ככל האפשר ממוצר מוגמר, עבודתה פועלת כתזכורת […]

"בין הפליטים, הבחנתי במקרה באנשים יהודים. ברגע שראיתי את היהודים האלה, נרגעתי, ידעתי שאצא [מאוקראינה]. ידעתי שישראל לא תפקיר את היהודים האלה. נשארתי איתם" (מתוך "הסטודנטים שלנו והמלחמה באוקראינה", Kan arb, ערוץ הטלוויזיה בערבית של תאגיד השידור הציבורי) בְּמַעֲבַר הַגְּבוּל אוּקְרָאִינָה-פּוֹלִין הִבְחִין הַסְּטוּדֶנְט הַפַלָסְטִינִי לִרְפוּאָה בִּיהוּדִים בֵּין הַלַאגְ'אִין. "לַמַא שֻׁפְת […]

אֵיךְ מְאַיְּתִים אֶת שֵׁם הָאִכָּר שֶׁבַּחֲצֵרוֹ עָמַד סוּס, תַּחַת הַסּוּס זֶבֶל, תַּחַת הַזֶּבֶל בּוֹר, וּבַבּוֹר יְהוּדִים אַחַד-עָשָׂר וְאֵיךְ – כְּשֶׁמְּכוֹנוֹת כְּבֵדוֹת נָעוֹת עַל פְּנֵי מַפּוֹת, שֶׁבָּהֶן כְּבָר אִי-אֶפְשָׁר לִמְצֹא אֶת שֵׁם הַכְּפָר, אֲשֶׁר נִכְתָּב אַחֶרֶת בְּכָל הַשָּׂפוֹת – מְתַרְגְּמִים אֶת צַהֲלַת הַסּוּס הַחֲרוּפָה צַוָּאר צָווּחַ בַּעֲוִית וּבְעָתַת הַגּוּף אֲשֶׁר בָּקַע […]

לתלמידיי קוֹרי ויוני, בעקבות תרגום ספר הזיכרון לעיירה מיזוץ', אוקראינה בְּעִנְיַן מִיזוֹץ', שֶׁהָיָה שָׁם בֵּית חֲרֹשֶׁת לְסֻכָּר, וּבֵית חֲרֹשֶׁת לְבִּירָה וְטַחֲנַת קֶמַח גְּדוֹלָה, וּשְׁלוֹשָׁה בָּתֵּי תְּפִלָּה, נִזְכֹּר אֵיךְ בֹּקֶר שַׁבָּת אֶחָד, שָׁנִים לִפְנֵי הַהֲמֻלָּה, קָם הָרוֹקֵחַ הָרַוָּק הַדּוֹקְטוֹר לִיבְּסְקֶר, לָקַח אֶקְדָּח, וְיָרָה אֶל הָרַקָּה. וְאַחַר כָּךְ, יָמִים רַבִּים, הָיְתָה הָעֲיָרָה […]

משוררים הם נביאים שלא התפתחו (אגי משעול) בַּת, בַּיִת, אִישׁ. בַּת, בַּיִת, אִישׁ. בַּ-בַּת, בַּ יִ ת, אִ        י         שׁ. בְּעִנּוּי שֶׁאֵין לוֹ סוֹף אֲנִי מְטַפְטֶפֶת אֶת הַמִּלִּים בְּזֶרֶם דַּק, שָׁחֹר עַל גַּבֵּי לָבָן. רַק לְהַשְׁתִּיק אֶת הַסָּפֵק. יָבוֹא סוֹף. לֹא דָּרוּשׁ שִׁיר כְּדֵי לָדַעַת זֹאת. אַנִּיחַ אֶת הַמִּלִּים מֵאָחוֹר, […]

נוֹצוֹת הַטַּוָּס שֶׁתָּפַרְתָּ לִזְרוֹעוֹתַי נִשְׁמָטוֹת מִמֶּנִּי. הַכִּשּׁוּף שֶׁגָּרַם לִי לָעוּף מִתְפּוֹגֵג אַף הוּא. הַהַבְטָחוֹת עוֹלוֹת שׁוּב בְּאָזְנַי: הַיֹּפִי שֶׁיִּבְהַק. הַמֶּרְחָק שֶׁיִּתְאַפְשֵׁר. נוֹצוֹת הַנּוֹי יַהַפְכוּ לִכְנָפַיִם. אֲנִי מַשִּׁילָה אֶת מַשָּׂא הַכְּנָפַיִם. הֵד קוֹלְךָ כְּבָר לֹא מְעוֹרֵר בִּי גַּעְגּוּעַ. גּוּפִי חוֹזֵר אֵלַי. עֵינַי שָׁבוֹת לִמְקוֹמָן וְגַּם בִּשְׁנָתָן הֵן עֵרוֹת יוֹתֵר מִפַּעַם. שִׁנַּי […]