חודש: יוני 2017

שגיאה הורית בעידן האנתרופוקן

הַבַּת שֶׁלִּי רוֹצָה לִנְגֹּעַ בְּפֶרַח חַי. כָּזֶה שֶׁהַסָּגֹל שֶׁלּוֹ מֵרִיחַ כְּחָזֶה קַיִץ טְלוּל־נְשִׁימָה. רְדוּפַת מַחְשָׁבוֹת עַל מָוֶת מִקְרִי, אֲנִי תּוֹפֶסֶת אֶת יָדָהּ הַלּוֹפֶתֶת – דַּי! – לְלַמֵּד אוֹתָהּ מַשֶּׁהוּ עַל כּוֹחַ. הַפֶּרַח דַּוְקָא נִדְמֶה נִנּוֹחַ אֲבָל אֲנִי דְּבֵקָה בְּשִׁעוּרֵי הַטּוֹב: עִם כָּל גִּבְעוֹל שֶׁנֶּעְקָר, עוֹלָם נִמְחָה. אֲנָחָה. אֲנִי כְּבָר חָשָׁה […]

נוגה דוידסון

(1982) אוצרת לאמנות עכשווית ומנהלת אמנותית של מרכזי אמנות עצמאיים מאז 2010, בהם, מוזיאון בת ים לאמנות, קרן אדמונד דה רוטשילד, גלריה הירקון 19 של בית הספר לאמנות ״המדרשה״, הגלריה העירונית ״ביתא״ ירושלים, גלריה אלפרד, גלריה נולובז ועוד. משנת 2017, מנהלת תכנית לפיתוח מקצועי של האיגוד המקצועי של האמנים הפלסטיים […]

קִינָה

א הַיָּד שֶׁלִּי פְּשׁוּטָה כְּמוֹ סִירָה בְּשַׁיִט, מוּשֶׁטֶת לְכִוּוּנְךָ וּמְחַכָּה לְהִקָּלֵט בַּנָּמֵל. הַכֹּל פָּשׁוּט. אֲנִי אוֹמֵר. וַאֲנִי מַרְגִּישׁ כְּבָר שׁוֹטֶה, כְּאִלּוּ זֶה לֹא חָשׁוּב. שׁוֹקוֹ קַר בְּיוֹם חֹרֶף. מְיֻתָּר וּבְכָל זֹאת. אוּלַי אֲנַחְנוּ לֹא מְבִינִים? ב בּוֹא, תַּחְזִיק חָזָק, נֵצֵא אֶל גַּלֵּי הַלֵּב הַחַיִּים הֵם פְּעִימוֹת, הַגּוּף יוֹדֵעַ הֲכִי טוֹב […]

אוֹת קַיִן

אֲנִי נָע וָנָד כְּמוֹ קַיִן וּבִכְלָל דָּמִי נִשְׁפַּךְ כַּמָּה וְכַמָּה פְּעָמִים לֹא קָנִיתִי מֵעוֹלָם דָּבָר וְהִנֵּה הָאֲדָמָה מְקִיאָה אוֹתִי וַאֲנִי צוֹעֵק מִתּוֹכָהּ מְרַחֵף כְּהֶבֶל פֶּה לְפֶה מְבַקֵּשׁ לִי בַּית נוֹדֵד בֵּין מִטּוֹת לְשׁוֹנוֹת. אוֹחֵז בַּמְּאַהֵב שֶׁלִּי הַלַּיְלָה כְּאִלּוּ כְּבָר אֵין בְּמָה עוֹד לְהַחְזִיק מָחָר הַכֹּל נִגְמָר. אֲנִי יוֹדֵעַ. כָּכָה זֶה […]

חֻפַּת עוֹרוֹ שֶׁל לִוְיָתָן

עָמַדְנוּ בְּקַרְתָּגוֹ אוּלַי הָיְתָה זוֹ תַּרְשִׁישׁ וְהָאֳנִיָּה שֶׁפַּעַם שָׁטָה כְּבָר שְׁבוּרָה וַאֲנַחְנוּ צְרוּרוֹת בְּגָלוּת עַד הַלִּוְיָתָן בָּא נִכְסָף לְבַת זוּגוֹ מְחַפֵּשׂ, קוֹרֵא, כּוֹאֵב אָבַדְנוּ וְקוּמִי עוּרִי לַסֻּכָּה בּוֹא, בְּיָד פְּשׁוּטָה, מוּשֶׁטֶת כַּמָּה כָּאַבְנוּ, כְּאֵבֵנוּ נִקְרָע חַמָּתָהּ מְרֻבָּה, פְּסוּלָה, הַצְלִילוּהָ. הַמְּקַטְרְגִים וְהַסִּטְרָא אַחְרָא וְהַיָּם רָעַד וְעוֹרֵנוּ כְּחֻפָּה, תָּלוּי כִּבְסֻכָּה מְכַסִּים, מְדַמְּמִים […]

לִצְרֹר לְגָלוּת

לַמְנַצֵּ֬חַ עַֽל־שׁוֹשַׁנִּ֬ים לְדָוִֽד (תהלים ס"ט) א אָנָּא שִׁמְעִי שֶׁתִּהְיֶינָה אָזְנַיִךְ נוֹטוֹת תַּחֲנוּנַי צוֹעֲקִים אֵלַיִךְ מִן הָאֲדָמָה אֲרָזֵינוּ רוֹעֲדִים וְאֵינָם עוֹד מִטָּתֵנוּ מִתְרַעֲנֶנֶת כָּל הָעֵת אֲנִי צָמֵא אֵלַיִךְ וְאֵין לִי הוֹלֵךְ לְבַד וּמִתְיַבֵּשׁ עָיֵף וּמֻתָּשׁ נִשְׁבַּרְתִּי נָטוּשׁ וּבְלִי כּוֹחוֹת אֵין בִּי עוֹד. הַדְּמָעוֹת בּוֹכוֹת בְּעַצְמָן וּבְקָרוֹב כְּבָר לֹא נוֹתַר לִי עַל […]

אוקראינה שלי

בַּכְּנֵסִיָּה בִּרְחוֹב סְקוֹט בְּמּילְווֹקִי הַצֶּבַע מִתְקַלֵּף מֵהַמַּדְרֵגוֹת שֶׁחֻדְּשׁוּ לָאַחֲרוֹנָה – גֶּרֶם מַדְרֵגוֹת שֶׁהִפְחִיד אֶת הָאִשָּׁה עִם הַמַּקֵּל. סָבִי יָשַׁב בַּשּׁוּרָה הָאַחֲרוֹנָה, כָּךְ הָיָה יָכוֹל לְרַכֵל עִם חֲבֵרִים. סָבָתִי יָשְׁבָה עִם חַבְרוֹתֶיהָ, צְעִיף תַּחֲרָה עַל רֹאשָׁהּ. הִרְגַּשְׁתִּי לְבַד, מִתְעַלֶּפֶת מִקְּטֹרֶת. לִפְעָמִים הָיִיתִי יוֹצֵאת לֶחָצֵר הָאֲחוֹרִית שֶׁבָּהּ אָהַבְתִּי לְדַמְיֵן אֶת פְּנִים הַדִּירָה […]

היפוך

סָבְתָא שֶׁלָּהּ אָסְרָה לְהַחְלִיף עָרוּץ. לֹא רָצִיתִי לִרְאוֹת אֵינְסוֹף פְּרָקִים שֶׁל חֹק וָסֵדֶר, אָמַרְתִּי לָהּ שֶׁאֲנִי צְרִיכָה לָלֶכֶת לַשֵּׁרוּתִים. זֶה הָיָה הַמָּקוֹם שֶׁבּוֹ חָשַׁבְתִּי שֶׁאוּכַל לִמְצֹא אֶת נוֹגְדֵי הַחֲרָדָה שֶׁהִיא סִפְּרָה שֶׁלָּקְחָה וְהֵם יַרְגִּיעוּ אוֹתִי. בִּמְקוֹם זֹאת פָּתַחְתִּי אֶת הָאָרוֹן וּמָצָאתִי שׁוּרוֹת עַל גַּבֵּי שׁוּרוֹת שֶׁל צֶבַע לַשֵּׂעָר. חָשַׁבְתִּי עַל […]