במקום שהעקבות נרשמים

אני פועלת במגוון מדיומים – וידיאו, סאונד, פיסול והדפס – ובאמצעותם חוקרת את מושג הזיכרון. אני בוחנת כיצד תודעה שנדחקה מההכרה ממשיכה להתקיים בדרכים עקיפות. דרך שימוש במילים ובאובייקטים גנריים המזוהים עם הסביבה העירונית היומיומית אני שואפת לבדוק כיצד הם יכולים לתפקד כמתווכים בין הזיכרון האישי לזיכרון הקולקטיבי. בכוונתי לעורר פרשנות חדשה, להחיות את האובייקטים הדוממים ולבחון את הגופים במצבם הרדום והפגום.

עבודת ההדפס מהווה עבורי מרחב לעיבוד דימויים שנולדו מתוך התגלגלות זיכרון בתחילה ושינוי צורתו בהמשך. נולדתי וגדלתי בבאר שבע, וההשפעה של המרחב המונוכרומטי שהיה מול עיניי כל הילדות וההתבגרות מסקרנת אותי. מחלון ילדותי ניבטה אליי האדריכלות של אוניברסיטת בן־גוריון ובית החולים סורוקה, וביניהם העירום של הנגב בקרחות של העיר. כאשר אני עובדת עם חומר, הצורות והחומריות המוכרות האלה מהדהדות; התייחסות לנוף קונקרטי, המצוי לעתים מחוץ למרכז הגיאוגרפי והחברתי. עבודת ההדפס מאפשרת חופש צורני, אך שומרת על פיזיות המבוססת על מגע ועל לחץ פיזי. דרך ההדפס אני מנסה לייצר איכות חזותית שמזכירה מבט פנימי – תהליך של הופעה ולא של ייצוג. הליך שבו הדימוי משתנה, נבנה מחדש, עד הטבעתו הסופית.

שירה היא מקום אינטימי של עיבוד, כמו ההדפס – פעולה פיזית שבה העקבות נרשמים. המילים נלקחות מתוך מאגר של טפסים וכתבים שעצם היותם כתובים הופך אותם לנוכחים בעולם. כך מתאספות המילים אל תוך משפט חדש הנושא איתו עדות.

מהדורה מקוונת | מרץ 2026
דימוי ראשי: ללא כותרת, 2024, הדפס מונוטייפ, 240×160