• גליונות
  • מחברים ומחברות
  • פרוזה קצרה
  • מסות
  • שירה
  • אמנות
  • שיחות
  • אודות
  • סיפור פשוט

ארכיון

  • מרץ 2023
  • פברואר 2023
  • ינואר 2023
  • דצמבר 2022
  • נובמבר 2022
  • אוקטובר 2022
  • ספטמבר 2022
  • אוגוסט 2022
  • יולי 2022
  • יוני 2022
  • מאי 2022
  • אפריל 2022
  • מרץ 2022
  • פברואר 2022
  • ינואר 2022
  • נובמבר 2021
  • אוקטובר 2021
  • ספטמבר 2021
  • אוגוסט 2021
  • יוני 2021
  • מאי 2021
  • אפריל 2021
  • מרץ 2021
  • פברואר 2021
  • ינואר 2021
  • דצמבר 2020
  • נובמבר 2020
  • אוקטובר 2020
  • ספטמבר 2020
  • אוגוסט 2020
  • יולי 2020
  • יוני 2020
  • מאי 2020
  • אפריל 2020
  • מרץ 2020
  • ינואר 2020
  • נובמבר 2019
  • אוקטובר 2019
  • ספטמבר 2019
  • אוגוסט 2019
  • יולי 2019
  • יוני 2019
  • מאי 2019
  • אפריל 2019
  • מרץ 2019
  • פברואר 2019
  • ינואר 2019
  • דצמבר 2018
  • נובמבר 2018
  • אוקטובר 2018
  • ספטמבר 2018
  • אוגוסט 2018
  • יולי 2018
  • יוני 2018
  • מאי 2018
  • אפריל 2018
  • מרץ 2018
  • פברואר 2018
  • ינואר 2018
  • דצמבר 2017
  • נובמבר 2017
  • אוקטובר 2017
  • ספטמבר 2017
  • אוגוסט 2017
  • יולי 2017
  • יוני 2017
  • מאי 2017
  • אפריל 2017
  • מרץ 2017
  • פברואר 2017
  • ינואר 2017
  • דצמבר 2016
  • נובמבר 2016
  • ספטמבר 2016
  • אוגוסט 2016
  • יולי 2016

תגיות

איל ויצמן אמי ספרד אמנות אנדראס קילשר אנטוני טינו ארנה קזין באסל גטאס בזכות הלבנטיניות בן מרקוס בצלאל ג'ורג' סונדרס גיא לוי גלריה אלפרד גרנטה 1 גרנטה 2 גרנטה 3 גרנטה 4 גרנטה 5 גרנטה 6 גרנטה 7 גרנטה 8 גרנטה 9 גרנטה 10 גרנטה 11 דנה מילס דפנה גזית ויקי סקנדריון חגי כנען טל שוחט יהושע בורקובסקי מיכאל חלאק נטלי ברטרמס ניר מצליח נעמה צאל סאלי עבד סמאח שחאדה ססקיה ווגל עינת ויצמן עמית הכט פרנץ קפקא צילום רנה דסגופטה שחר קרמר שרה ליימון תמיר צדוק

Follow us

  • עב
  • العربية
  • EN
  • עב
  • العربية
  • EN
גְרַנְטָה
  • גליונות
  • פרוזה קצרה
  • מסות
  • שירה
  • אמנות
  • שיחות
  • אודות
  • סיפור פשוט
  • גליונות
  • פרוזה קצרה
  • מסות
  • שירה
  • אמנות
  • שיחות
  • אודות
  • סיפור פשוט
רכשו מינוי
Toggle sidebar & navigation
שירים

שמונה שתיים שש

לריסה מילר

יש לי מנגינה רחוקה בתוך הראש, היא לוחשת לי מילים רכות ברוסית וקוראת לי לבוא. זה שיר שלא עוזב אותי ואני כבר לא יכולה איתו. אל תלך, אני רוצה לשמוע אותך לוחש לי מילות אהבה. כפות הרגליים שלי קרות.

אני מנסה לדבר בקול קטן עם מילים רחבות, אבל יוצא לי קול גדול עם מילים חדות. מילים שמתחלפות באחרות ממלאות את השורות הריקות. מילה־מילה, אני טורפת אותן במצמוץ עפעפיי, שואבת לתוכי רוק שמאיים לגלוש בזווית הפה. יש אנשים שמדברים לקירות. אצלי בבית מכבסים שקיות, אוכלים מרק סלק קר עם פירה, מנקים את התריסים עם מברשת שיניים ישנה.

צריך להרעיל את מה שצריך להקיא. אני מדברת כל הזמן על הוצאה של דברים החוצה, אם זה מילים ואם זה רהיטים, שוב ושוב אני מתבלבלת בין השתיקות לצעקות. לשחרר אותן כמו נוצות רכות שמכאיבות, גולשות לאיטן בחלל לבן של חופש. אז למה את שותקת? הרי מקום הוא חלל, הוא לא פטיש ולא סיכה.

טעם מר של עלים שחורים, צפים בתוך הכוס הרותחת שאת מחזיקה, אמא.

הרכבת בדרך לאמבטיה. הצלילים הם יותר משהו שאפשר לראות מאשר משהו שאפשר לשמוע, יש אגם, בגד ים ותחתונים, יש אור שלא מסנוור אותי, אור לבן־צהבהב, והמים מאוד עומדים ויש שם אנשים שהם דמויות מתוך ציור, שמיים לבנים־אפורים, שטוחים וענקיים, לא חם שם ואני לא נמצאת שם ואף פעם לא הייתי.

כשעה וחצי נסיעה במונית שירות מרחפת עם נהג ערבי מהתחנה המרכזית. יש לו עיניים כמו ים בצבע חום וקצת ירוק, כמו נוף משתקף. אני יורדת ברסקו ומשם צריך לקחת אוטובוס שמטפס במעלה אזור התעשייה להר יונה, פונה שמאלה בכיכר של כדור המתכת השחור, ובתחנה השנייה של הר יונה אני יורדת. אני לא יודעת מי האנשים ומי אני כאן.

אפשר גם לקחת קו שמונה־שתיים־שש מהקומה השישית בתחנה המרכזית החדשה, הוא נוסע שלוש שעות, כי הוא עוצר בדרך במסוף האוטובוסים ביקנעם, אחר כך נכנס לטבעון, עובר ברמת ישי, נכנס ויוצא ממגדל העמק, עובר דרך יפיע ונצרת ואני יורדת או בקניון או ברסקו ומשם אותו דבר. חיבוקים ומשהו בי מתקפל, אוהב חרישית, אך מתפתל, ידיים, עיניים, נעליים, תפוחי אדמה. אני רצה אל תוך ידיים פורשׂות חסוּת, לטמון את הראש בבשר ירכיים חם ורך ולא להתבלבל. אבא חוזר לספה, אמא שואלת, אני אוכלת יחפה.


מהדורה מקוונת | מרץ 2019
מתוך: ארץ הפז, הוצאת מעין, 2019

קודם הבא
מים הם מים

מים הם מים

Nā́rī

Nā́rī

אורי דובדבני, עמוד התווך הקוסמי, 2022, דימוי מתוך וידאו (צילום: אבי סימן-טוב)

טורסו הולך לים

שריון היד הציורית

שריון היד הציורית

גן עדן

גן עדן

ותמיד כשאני מתעוררת אני בוכה

ותמיד כשאני מתעוררת אני בוכה

פלורה פלשתינה II אינוונטרים ומגילות

פלורה פלשתינה II אינוונטרים ומגילות

אחר שעות

אחר שעות

מחושך לצבע

מחושך לצבע

פתאום, הכול היה אחרת!

פתאום, הכול היה אחרת!

  • פרסמו אצלנו
  • Granta International

גְרַנְטָה

גְרַנְטָה – מגזין לספרות חדשה בעברית, הוא מגזין מודפס הרואה אור פעמיים בשנה. מידי שבוע אנחנו מפרסמים סיפורים קצרים, שירה, מסות וסיפורים ויזואליים גם במהדורה מקוונת זו. גרנטה בעברית היא המהדורה הבינלאומית ה-12. קראו עוד

הירשמו לניוזלטר שלנו

* indicates required

גרנטה ברשת

תפריט

  • גליונות
  • אודות
  • סיפור פשוט
  • חנויות
  • קול קורא לפרסום יצירות במהדורה המקוונת של גרנטה
עיצוב: הליגה, תכנות: סטודיו הטייס Copyright © 2023 — גְרַנְטָה.