מחרוזת סופים
א. בראשית הסוף
בְּרֵאשִׁית מֵנֵץ לַיִל עַל פְּנֵי מִדְשָׁאוֹת
וְעִוְרוֹן-קַיִץ כָּבֵד מֵקִיץ בְּחַיּוֹת-הַשָּׂדֶה
בְּחָרִיץ הָאִישׁוֹן, מַהְבִּיל וְרָטֹב הוּא נִשְׁפָּךְ לָרְחוֹב.
וְעוֹלָם הַבֵּטוֹן מִתְעַלֶּה עַל גְּדוֹתָיו, כְּמֻרְעָב, וּפָנָיו לַשָּׁמַיִם;
מַיִם גּוֹאִים בְּקִרְבִּי אֶל מְקוֹם הַמִּקְוֶה (הַהֹוֶה
מִתְפָּרֵץ מֵי תְּהוֹם). נִפְעָרִים עַפְעַפַּי בִּתְנוּעַת מֶלְקָחַיִם
עוֹצְמִים הָעֵצִים אֶל פְּנֵי חוּץ מִקְּרָבַיִם הוֹמִים
וְהִמְהוּם הָעֵינַיִם מַסְגִּיר –
עוֹד מְעַט יָבוֹא לַיִל מֻשְׁלָם אֶל הָעִיר.
עוֹד מְעַט עוֹד מְעַט, אִם אַפְנֶה הַמַּבָּט
רְחוֹבוֹת יֻנְהֲרוּ עַד לִבַּת בְּדִידוּתָם
לְחַפֵּשׂ לָהֶם יָם בְּעָמְקָהּ שֶׁל דְּמָמָה, וְחוֹפֶיהָ –
בְּפֶרֶץ, יוּצְפוּ אֶל מוֹתָם.
בְּרֵאשִׁית שְׁמוֹתֵיהֶם נִגְמָעִים כְּטִפּוֹת: עֲנָנָה מֵינֶקֶת
שָׁדֶיהָ הוֹפֶכֶת אֶל פְּנִים; וּמְשׂרַגִים כִּגְפָנִים בְּרַחְמָהּ
מִשְׁתָּרְשִׁים רְחוֹבוֹת אֶל אַחְדוּת אֲדָמָה.
עוֹד מְעַט אֶתְכּוֹנְן כִּגְלוּיָה עֲצוּמָה אֶשָּׁלַח
בֵּין אִלְּמִים לְאִלְּמִים. וְהַכְּרַךְ, אֲהוּבִי הַדּוֹבֵר וְדוֹבֵר,
יְעוֹרֵר בִּנְיָנִים שֶׁאֹהַב עוֹד יוֹתֵר מֵאוֹתְךָ. וּבַסּוֹף
תִּתְבַּהֵר בְּרֹאשְׁךָ (כְּחָלָב) מַחֲשָׁבָה בַּת-דּוֹרוֹת,
וְעַל צַעַר פָּנַי יִפָּקַח הַלָּבָן הַחוֹלֶה שֶׁל גּוּפֵי מְאוֹרוֹת
וּבַסּוֹף יוּכַל רַק זוּג עֵינַי לְהָרוֹת
אֶת מַרְאוֹת כְּאֵבַי –
…………. כָּל פְּרָטַי יֻשְׁחֲרוּ עַד הֶלְחֵם.
אֲהוּבִי, בְּמוֹתָהּ שֶׁל הָעִיר אֵין חֵטְא,
אַךְ גַּם אֵין מְנַחֵם.
ב. ובסוף
וּבַסּוֹף נִצְטַלְּלָה הָעִיר
כִּבְּדֹלַח עֵינוֹ שֶׁל אֱלֹהִים,
וְעָמְדָה – רַק לְהַבִּיט יְכוֹלָה רַק
לְהַשְׁקִיט, וְאַף לֹא לִדְמֹעַ.
וּכְבָר נִתַּן כָּעֵת לִשְׁמֹעַ אֶת הִרְהוּרֵי
הַקֵּץ בַּעֲלֵי-הָעֵצִים, וּכְבָר קָשִׁים עֲלֵיהֶם
מַבָּטַי לִדְרֹשׁ בָּהֶם שִׁיר, וּכְבָר הִתְכַּנֵּס
הַכֹּל אֶל תּוֹךְ גְּזָעָיו וּבְטוֹנָיו
וְאַף רֹחַב הַלַּיִל הִתְכַּנֵּס אֶל עֲנָנָיו.
נִקְרָא הָעוֹלָם אֶל תּוֹךְ לִבּוֹ וֶאֱלֹהָיו.
אֲנִי שׁוֹמַעַת אֵיבָרָיו מִתְקַשִּׁים צִנַּת זָהָב.
וּמִן הַזָּהָב נוֹשֵׁב מַלְאָךְ מֻרְעָב בִּמְעוֹף-קוֹלוֹת,
עֵינָיו אֵינָן צְלוּלוֹת כִּי אִם חָלָב.
וְרֹאשׁוֹ קֵרְחוּת אוֹר וְיַבְהִיק עַד כִּי שָׁחֹר
יֵרָאֶה, וַיִּקָּרֵא לִקּוּי-חַמָּה.
וְאֶרֶץ הַשְּׁמָמָה נִשְׁקֶפֶת לְפָנָיו כְּהָיְתָה
עָבָר גָּדוֹל חָקוּק בְּאִישׁוֹנוֹ,
וּבִשְׂפָתָיו – הַקִּינָה שֶׁהֻתְקְנָה לָעוֹלָם
לְרֶגַע זֶה, בּוֹ מֻשְׁכָּב לִישֹׁן.
אַךְ בּוֹעֵר הָאִישׁוֹן, בְּכַעַס שִׁיר עֶרֶשׂ
זִכָּרוֹן מִתְלַבֵּשׁ לְפָנָיו בִּכְסוּת-כְּנָפַיִם.
וּבִכְאֵב חַד הוּא תּוֹפֵס יְרֵכוֹ. כֵּן,
הַפֶּצַע לֹא הִגְלִיד וְאַף לֹא עֵינָיו
שָׁכְחוּ חֶרְדַּת הַשַּׁחַר.
וְהָעִיר צְלוּלָה, כְּמֵעוֹלָם לֹא דָּרַךְ בָּהּ אָדָם
מֵישִׁיר-מַבָּט, אַךְ הַמַּלְאָךְ כְּבָר מְנַשֵּׁב בִּכְנָפָיו
וּמוֹרִיד מִכְּתֵפוֹ אֶת חֶרֶב הַמַּשְׁחִית. כֵּן,
הוּא מַעֲבִיר עַל אִישׁוֹנוֹ נוֹצָה רָפָה.
מוֹחֶה מִזִּכְרוֹנוֹ אֶת דְּבַר הַדִּין הַמּוֹרֶה
כִּי סוֹף דָּבָר
לֹא עוֹמֶדֶת עוֹד הַבְּרִית.
ג. אחרי-הסוף
אַנְחַת רְוָחָה. הָעִיר
מְרֻוַּחַת בֵּין צְלָלֶיהָ
אוֹר מוֹתֵחַ אֶת עָרְפּוֹ הַצַּח לְאֹרֶךְ הָרְחוֹבוֹת
וְכִכָּרוֹת כַּכּוֹכָבִים; וּמִתְרַכְּכִים הַלְּבָבוֹת.
וְכָל מִי הוֹלֵךְ בַּדֶּרֶךְ הוֹפֶכֶת דְּמוּתוֹ
כֹּה יָפָה, עֲטוּפָה זִכָּרוֹן.
אֲוִיר הָרֵי-אֶתְמוֹל תּוֹקֵף בַּנְּחִירַיִם
בַּפִּתְאוֹם הַמֻּכָּר וְחוֹלֵף, בְּשִׁכְרוֹן
עִיר-שֶׁעָבְרָה וְנוֹתְרָה
מֵעָלֶיהָ.
וְשִׁיר גְּרוֹנוֹ פַּעֲמוֹנִים; עִנְבְּלֵי עָלִים עוֹלִים
בְּמַגָּעָם עַד גּוּף בַּרְזֶל שֶׁל אֵל צְבָאוֹת –
בְּהֵד יוֹרֵד מִקִּיר שָׁמַיִם וְעַד עִיר
עַד מִּדְרָכָה, משַׂרְטֵט בֵּית-תְּפִלָּתֵנוּ
מִמְּקוֹר גִּשְׁמֵי-בְּרָכָה עַד תְּהוֹם מֵימֵי-צְרָחָה;
אֵלִי, קוֹל רַךְ תֵּן בְּתוֹרְךָ.
הַעֲבֵר עֵינֵי הַטַּל שֶׁלְּךָ עַל עִיר-הַיְּצוּרִים, רַק הַשְׁקֵף
הֵן בָּהּ דָּרִים עֶדְרֵי-דְּמָעוֹת.
מִי אֲשֶׁר לֵילוֹ רוֹתֵחַ, מִי אֲשֶׁר אֵין שֵׁם לוֹ כְּלָל,
לֹא תּוּכַל הָעִיר לִרְאוֹת אֶת קוֹלוֹתֶיךָ הַחַשְׁמַל.
הֵן מֵאוֹת וְאַלְפֵי-מֵאוֹת בָּעִיר לִטְּפוּ עֵינַי
לֵילוֹתַי כֻּלָּם אֶתֵּן אִם תְּרַחֵם.
וְיָמִים כְּבֵדִים מִבְּכִי עַד הַשַּׁחַר יַעֲבִיר
קַרְנֵי-הָאוֹר עַל כִּנּוֹר הָאֲדָמָה וְהָאֲוִיר –
אוֹר-פָּרוּחַ; לֹא נָסִיחַ, רַק נָשִׁיר
בְּבוֹא הָעִיר אַחֲרֵי-הַסּוֹף לְחוֹף
מִבְטַחָהּ, הַכְּמוֹ בָּהִיר.
ד. סוף כל סוף
סוֹף כָּל סוֹף אֱלֹהִים מִתְנַשֵּׁף פְּרָחִים:
הַשָּׁמַיִם מֻכְתָּמִים רֹחַב-לֵב עַלְעַלִּים, וְהָאָרֶץ –
………. נְשֹׁרֶת דְּמָעוֹת. וְהָרוּחַ –
נוֹשֶׁקֶת אַלְפֵי אֲדֻמֵּי-הַפִּיּוֹת,
מְהַלֶּכֶת גּוּפָהּ הַגָּדוֹל
בֵּין פִּתְחֵי שִׂפְתֵיהֶם כְּבֵין קֹדֶשׁ לְחֹל
כְּבִתְהוֹם, שֶׁרָחְבָּהּ לֵב אָדָם.
וְדַעַת הַסֹּמֶק נוֹשֶׁרֶת מֵעֹמֶק שִׂמְחָה
בַּיְשָׁנִית וְנִסְתֶּרֶת. צִפּוֹר-שֶׁמֶשׁ גְּדוֹלָה
מַעֲלָה אֲנָחָה: "סוֹף כָּל סוֹף הוּא, הָאוֹר,
הַבְטָחָה".
וְהֻבְטַחְנוּ, בְּרֶגַע מוּצָף בִּפְרָחִים
כִּי הָאָרֶץ תֻּלְבַּשׁ עַל פָּנָיו הַמְּחַיְּכִים
שֶׁל אֶחָד. וְנוֹלַד בְּלִבִּי כְּתִינוֹק
זִכָּרוֹן שֶׁל עָתִיד סוֹף כָּל סוֹף
הָיָה כָּאן
וְרָחוֹק.
מהדורה מקוונת | מרץ 2024