מֵאַלְלִד לְלֹד

עִיר מְחַפְֶּשֶׂת שֵׁם חָדָשׁ

לְעֵת עַתָּה הִשְׁתַּתֵּק הַקַּחְוָן.
נָבְטוּ הַגַּעֲגוּעִים וְנִבְלְעוּ בֵּין סוֹדוֹת הָעֶרֶב וּמַעֲלָלָיו.
וּלְמָחֳרָת, כַּאֲשֶׁר נִפְגָּשִׁים הַמְּשׁוֹרְרִים, הֵם נִנְזָפִים בִּתְשׁוּקָה.
הָרָקִיעַ הַשְּׁבִיעִי מִתְכַּסֶּה בְּעָלֶיהָ הַנּוֹשְׁרִים שֶׁל הַשִּׁירָה שֶׁצָּנְחָה גּוֹסֶסֶת.

***
בַּיּוֹם שֶׁלְּאַחַר הַנִּצָּחוֹן הִגְּרוּ אַנְשֵׁי אַלְאַנְצַאר, תּוֹמְכָיו שֶׁל הַנָּבִיא, לאַלְלִד
כְּדֵי לִבְנוֹת אֶת הָעִיר.
כְּשֶׁנִּפְתְּּחוּ שְׁעָרֶיהָ
הִשְׁלִיךְ אַלְלַה בְּכַעֲסוֹ אַבְנֵי חֵמָר לוֹהֲטוֹת
כְּדֵי לַהֲרֹס אֶת בָּתֵּי הַבַּרְבָּרִים.
הַחֲלוֹם הִתְפּוֹגֵג
וְהָעַכָּבִישׁ עוֹדֶנּוּ מְחַפֵּשׂ אַחַר מְעָרַת הַנָּבִיא.
קוּרָיו רוֹפְפִים כְּמוֹ מִלּוֹת הַקַּצִידָה.

***
לְעֵת עַתָּה נֶחְלְצָה עִירִי בְּשָׁלוֹם מִן הַמַּבּוּל
לְאַחַר שְׁנַת הַבֹּקֶר הִיא הֵמִירָה אֶת מִדּוֹתֶיהָ הַטּוֹבוֹת
בְּמֶתֶק הַמִּלִּים.
הַתְּשׁוּקָה וְהַפִּתּוּי שֶׁל הַזִּכָּרוֹן
בָּלְעוּ אֶת שְׁתִיקַת אֵדִיפּוּס.
נָשְׁרוּ עֲלֵי הַגֶּפֶן וְהִתְפַּזְּרוּ לְכָל עֵבֶר
גַּם אֶל בָּתֵּי הַבַּד וְגַם אֶל יִקְבֵי הַיַּיִן שֶׁל לֹד

***
בִּתְקוּפַת הַחֹרֶף, לִפְנֵי הַשֵּׁנָה, מְצַוֶּה הַסֻּלְטַאן
לְהַצִּיב אֶת הַמַּשּׂוּאָה הַסְּבוּכָה
לַזְּמַן שֶׁבּוֹ יַגִּיעוּ הַצְּבָאוֹת מִמֶּרְחַקִּים.
הוּא נִכְשַׂל בִּלְשׁוֹנוֹ וְגַם בְּמָמוֹנוֹ,
וְאַהֲרֹן, שֶׁחִלֵּץ אוֹתוֹ בְּאֶמְצָעוּת שִׁירֵי אַהֲבָה, הָפַךְ לְאֶפְעֶה
שֶׁהִתְעַשֵּׁת לְאַחַר הַהַכָּשָׁה,
עוֹד לִפְנֵי שֶׁהִגִּיעַ מְשִׁיחַ הַשֶּׁקֶר אֶל פַּאֲתֵי הָעִיר.

***
כָּל מָה שֶׁאֲנִי חָפֵץ בּוֹ
הִנֵּה הוּא כָּאן.
אַבְנֵי בַּיִת הָרוּס
עֲרֵמוֹת עָפָר
מֵי הַיָּם הַגָּדוֹל
וְצַבֵּי יַבָּשָׁה
נְשָׁרִים מִמֶּרְחַקִּים וּבְדוּתוֹת הָעֶרֶב,
דִּמְעוֹת הַיְּתוֹמִים,
נְשִׁיקוֹת נַעֲרוֹת הַגַ'אהִלְיָה
שֶׁנִּטְמְנוּ בַּחוֹל בְּעוֹדָן בַּחַיִּים,
מִסָּבִיב גְּבוּלוֹת הַטֶּבַע
וְהַבְּרִיאָה
הַקָּמָה לִתְחִיָּה,
וּלְאַחַר מִכֵּן הַהֵעָלְמוּת.
כָּאן, הַכֹּל,
מַמְתִּינִים לַקַּצִידָה.