אמריקה 17: מסע בעשרה קטעים

*

למדתי לדבר כמוהם. עם הטונים העולים ויורדים ברגע המתאים. תנק יו, תנק יו סו מאץ’. איי רילי אפרישייט איט. האב א וונדרפול דיי.
צריך לבלוע מילים, צריך זרימה חזקה בלשון. המילים צריכות לצאת בזרם חלקלק כמו גלידת סנדיי שממלאת את הגביע וגולשת מעל לשפה.
אבל לזרם צריך להיות מעצור, אסור לו לנזול. זרם דיבור רכרוכי וקפוא. אין מקום לגמישות. רק דיוק.
זה לא יוצא לי טוב. יוצא מעוך. אני לא מדייקת. מעדיפה את זה ככה.

תרגיל

האב א וונדרפול דיי   האב א וונדרפול דיי
האב א פאביולס דיי   האב א פאביולס דיי
האב א צ’ארמינג דיי   האב א צ’ארמינג דיי
האב א פנטסטיק דיי   האב א פנטסטיק דיי
האב אן אמייזינג דיי   האב אן אמייזינג דיי
האב אן אקסלנט דיי   האב אן אקסלנט דיי
האב א טריפיק דיי   האב א טריפיק דיי
האב א מרבלס דיי   האב א מרבלס דיי
האב א גרייט דיי   האב א גרייט דיי
האב א נייס דיי   האב א נייס דיי
האב א גוד דיי   האב א גוד דיי
גוד דיי   גוד דיי
גוד   גוד
גוד   גוד
דיי   דיי
דיי   דיי

הטוב והרע

כמה מפליא, המילים עובדות כאן הפוך. הטוב והרע מתחלפים.
שבחים מפליגים ממוקמים נמוך במדרג של הטוב. מחמאות פושרות ממוקמות גבוה.
“גרייט” הוא נקודת השוויון, לא טוב ולא רע. ניפגש ביום שישי. גרייט. החזרתי את זה למגירה. גרייט. לא קרה כלום היום. גרייט.
דווקא “גוּד” הפשוט, “גוּד” אחד ויחיד בלי תאומים וכפילים, ממוקם גבוה מאוד במדרג. כשמשהו רק “גוּד” הוא טוב באמת.
אבל “נוט בד” הוא הטוב בשיאו.

כינויי גוף

התבקשנו להכריז על כינויי הגוף שלנו. הגופים עצמם לא הספיקו. התבקשתי לומר: היי, אני “היא, שלה, עצמה”.
כשכינויי הגוף שלנו הוכרזו ברבים נשכחו הגופים מאחור. 

בגן הילדים

אני רואה שהגוף שלך מאוד חזק היום
אני חושבת שהגוף שלך לא מוכן למשחק הזה
אני רואה שאתה לא שולט בגוף שלך
אתה צריך להרגיע את הגוף שלך
שב בצד עד שהגוף שלך ירגע
אתה צריך קצת ספייס?
אני צריך קצת ספייס
כל הכבוד שהשתמשת במילים שלך
מילים טובות מאוד

מרחב בטוח

אני אומרת לך כי את נראית לי אחת שאפשר לדבר איתה אבל תאמיני לי שלא הייתי אומרת את זה לכל אחד. אני הצבעתי בבחירות האלה [שותקת ועושה תנועת T בידיים]. אם אני אגיד את זה בקול רם יתנפלו עליי כאן. אם אומרים פה משהו שלא מוצא חן בעיניהם הם אומרים שזה לא מרחב בטוח והדיבור שלהם נהיה איטי וממלמל כמו מישהו שבאמת פגעו בו או שהם סתם שותקים וגורמים לך לא להרגיש נוח עד שאת לוקחת את הרגליים שלך והולכת משם. אני לא חושבת שהם מעמידים פנים. הם באמת חושבים שכל הצדק והטוב נמצא אצלם והם בטוחים שהם רוצים לעשות טוב. אנשים תמיד חושבים שהם רוצים לעשות טוב. ואצלי זה בכלל לא מסתדר להם בגלל העור שלי. הם משתגעים מהעור שלי. הם אוהבים אותי מראש בגלל העור שלי. ואם הם היו שומעים שאני הלכתי על  [T]  הם היו אומרים שאני משוגעת או טיפשה אבל הם בחיים לא יגידו לי את זה בפנים. אני יכולה להגיד לך רק דבר אחד – טיפשה אני לא. אני ידעתי בדיוק מה אני עושה. כל החיים שלי אני הפסדתי אבל לא בפעם הזאת, זה מה שאני יכולה להגיד לך. ועכשיו אני שותקת, לא אומרת כלום. רואה אותם יוצאים מדעתם, לא יודעים מה לעשות עם עצמם. הם בטוחים במאה אחוז שאני איתם אבל הם אף פעם לא עשו שום דבר בשבילי. הם אומרים את כל הדברים היפים ואז הם חוזרים לבתים היפים שלהם, או לבתים שהם עושים אותם מכוערים בכוונה, ומתלוננים המון והולכים לישון. מה שהם לא יודעים זה שהם ישנים גם ביום. 

פוגעני

מה שאמרת עכשיו, זה פוגעני.
מה פוגע בזה?
זה שזה לא ברור לך בדיוק מוכיח את הנקודה.
אבל מה הנקודה?
למה תמיד חייבים הסברים? כל הידע לרשותך.
אני רוצה להבין מה פוגע בזה. אולי זה יעזור לי להמנע מזה בפעם הבאה.
למה לי לטהר אותך? כל אחד צריך לקחת אחריות על המילים שלו.
אבל אין לי מושג מה הייתה הבעיה מלכתחילה.
וזאת בדיוק הבעיה, שאין לך מושג. כל השפה שלך גורמת לי להרגיש כאילו הטיעון שלי מיותר.
איך זה יכול להיות? לא אמרתי כלום, רק רציתי להבין מה היה פוגע. זאת דרישה כל כך מוגזמת?
עכשיו האשמה בהפרזה. בחריגה מהמידה הנכונה. זה תמיד מגיע לשם. עכשיו הבנת מה פוגעני? עכשיו הבנת?

אובר-רייטד ואנדר-רייטד

1. דמוקרטיה
2. לחות
3. בוב דילן
4. כלבים
5. קוקה קולה
6. פרטיות
7. שמש
8. תינוקות
9. יין
10. ספרות

אנחנו (א.)

———-תודה שבאתם לכאן. תודה——תודה לכם. תודה רבה.      אלה הם ימים חשוכים. ימים שבהם כולנו צריכים לעמוד יחד נגד כוחות אפלים שמבקשים להרוס אותנו, להרוס את מי שאנחנו. אבל א נ ח נ ו י ו ד ע י ם מי אנחנו נכון? ————–תודה לכם, תודה.      אני רוצה להזכיר לכולכם על מה אנחנו מדברים פה. אנחנו מדברים פה על כל מה שיקר לנו. על כל מה שעבדנו בשבילו. על כל מה שעשינו בשביל ש ה י ל ד י ם שלנו יוכלו לחיות בעולם יותר טוב מזה שאנחנו חיים בו. בקיצור, אנחנו מדברים על העתיד שלנו. לא העתיד שאותם כוחות חשוכים רוצים שיהיה לנו, העתיד ש א נ ח נ ו רוצים שיהיה לנו —–תודה——- תודה —————-תודה לכם.       כולנו יודעים מה עומד כאן על הפרק. כולנו יודעים אילו סכנות עומדות בפנינו. אבל כולנו יודעים גם מה האפשרויות שעומדות לרשותנו. והשאלה שאני רוצה לשאול אתכם היום היא האם אנחנו מתכוונים להכנע למי שמסכן אותנו או שאנחנו מתכוונים לבחור במה ש מ ג י ע ל נ ו, בכל הטוב שמגיע לנו ——-תודה———תודה לכם.       ידענו עליות ומורדות. לא תמיד הסכמנו על הדרך שבה אנחנו הולכים ולא תמיד הסכמנו על המקום שאליו אנחנו רוצים להגיע. אבל דבר אחד חלקנו תמיד. דבר אחד שאי אפשר לשבור. את האמונה שלנו בעצמנו, בכוחנו, בילדינו. א י א פ ש ר ל ש ב ו ר א ת מ י ש א נ ח נ ו. א נ ח נ ו י ו ד ע י ם מ י א נ ח נ ו. ויחד נלך עד ש

אנחנו (ב.)

גם אתה כאן?
גם אני כאן.
טוב שגם אתה כאן.
משונה פה לא?
משונה מאוד.
אצלנו יותר טוב?
אי אפשר לדעת.  מה זה “אצלנו”. מה זה “טוב”.
ניסע הביתה?
ניסע.