אמא שלי ואני

חוץ מאשר בברכות יום הולדת כתובות, אף פעם לא אמרתי לאמא שלי שאני אוהבת אותה. ביומן שלי מגיל עשר כתבתי “רבתי עם אמא וניצחתי, אבל זה עוד לא נגמר”. וזה עדיין לא נגמר. ואף פעם לא ניצחתי. ולמרות שאני כבר אמא לילדים משלי, אני עדיין ילדה של מישהי אחרת. שגם היא ילדה של מישהי אחרת…
אני חוזרת לקלטות וידיאו ישנות ומחפשת ראיות. מחפשת להראות את הקושי שיש ביני לבין אמא שלי. להיזכר בילדה שהייתי, הטומבוי שקיבלה מחזור ראשון בחליפת ג’ודו לבנה ולא היה לה למי לספר. אני מחפשת ראיות שיראו לי שבצדק שתקתי. שבצדק לא רציתי חיבוק ושלא היה מי שייתן לי אותו. אבל אני לא מוצאת. בסרטים אני רואה אם ובת רוקדות, קרובות, צוחקות. חסרה לי ההוכחה שאני כל כך מחפשת. יש תיעוד אך אין ראיות.
כשאני מצלמת את בתי, לעומת זאת, הכול כל כך פשוט. לפעמים אני מרגישה שאני ילדה שמשחקת באמא. מספרת אותה, נותנת לה נשיקה בלילה כשהיא כבר ישנה – זה מה שחלמתי עליו כשהייתי קטנה.

קורין קיציס, מאי 2022

*

אמא שלי ואני הוא סרט תיעודי אישי על נשיות ואמהות. דרך מבט מעמיק בעצמה, מפגש עם הנשים במשפחתה ושימוש בסרטי וידיאו משפחתיים ישנים ועכשוויים, מספרת קורין קיציס את סיפור התבגרותה, מילדה, לנערה, לאישה, לאמא, וחושפת את היחסים המדוברים והלא מדוברים שבין הדורות.
הסרט מעורר מחשבה על השפעת העבר על ההווה שלנו וגם על העתיד. היוצרת חושפת מסע אישי ומשפחתי מורכב שבו היא מבקשת להשתחרר מעמדת הילדה אל מול אמה ולהקשיב לה בלב פתוח המכיר בה כעוד אישה בעולם, שגם חלמה כל כך להיות אמא אך מצאה את עצמה בודדה, אשמה ובתחושת כישלון תמידית. מתוך הכעס והכאב עולים גם רוך וחמלה ובקשה לשלום בקול פנימי מול עצמנו, מול הילדים שלנו, וחשוב וקשה מזה – מול ההורים שלנו.

מהדורה מקוונת | מאי 2022
דימוי ראשי: מתוך הסרט אמא שלי ואני, קורין קיציס, 2021
קישור לצפייה בסרט בVimeo