תגית: גרנטה 4

רמלה-יפו-ניו יורק: שיחה עם זהר אלמקייס

רמלה-יפו-ניו יורק: שיחה עם זהר אלמקייס

אפשר לדבר על סופרים מבחינת מלאכתם. השימוש בשפה, היחס לז'אנר או להגדרה ספרותית, ההשפעות של מספרים אחרים על מלאכתם. אפשר לדבר על סופרים מבחינת תפיסת עולמם. הזהות החברתית, הרעיונית או המוסרית שהם מגבשים לעצמם אל מול בעיות הדור מתוך כוונה וייעוד אולי להדהד אותם בין הדפים. אפשר לדבר על סופרים […]

רק מילים לשחק בהן

רק מילים לשחק בהן

החתרנים הוא ספר מסע בספרות ובמודרניזם שראה אור לאחרונה בהוצאת כתר. תחנת היציאה שלי היתה סנט פטרבורג הצארית של האדרת וגוגול, משם התגלגלה הרכבת בחברת אנה קרנינה אל סופה הטרגי של הגיבורה על המסילה והמשיכה מערבה, אל פרוסט (בעקבות הזמן האבוד), ג'ויס (יוליסס) וקפקא (אמן התענית). הרכבת נעצרה על סף […]

בית הנתיבות

בית הנתיבות

לתת לאהוב מיליון שמות, למשוח אותו בכל מילה בשפה, לברוא אותו בכל מילה בשפה, לקרוא לו המקום. לשרטט בשפה את המפה הגיאולוגית שהיא לבו: אני רוצה ללמוד את הסלעים והטקסטורות, את המאובנים שננטעו במעמקי הגוף כשנולד, כשנעשה גוףרקיע מן גוףמים. כל הזמן בעולם (ינוארפברוארמרץאפריל, אלפייםוארבעאלפייםוחמש), ההליכות הרגליות המתישות, הכוויות מן […]

עמונאל פייצביץ, ללא כותרת, 2015

ילדי הגטו – שמי אדם

המחברות הללו הגיעו אליי בדרך מקרה והיססתי רבות לפני ששלחתי אותן לפרסום בבית ההוצאה הביירותי "דאר-אלאדאב". אודה על האמת, היסוסיי נבעו מתחושה מעורפלת של הערצה מהולה בקנאה ושל אהבה מהולה בשנאה. הכרתי אישית את כותב המחברות הללו, שהנו גם גיבורן. שמו היה אדם דַנּוּן או אדם דַאנוֹן. פגשתי אותו פעמים […]

מיכל בראור, ללא שם, מתוך הפרוייקט ציפורי טרף, ציפורי שיר, 2015

מכירה פומבית

אמי ואני ישבנו פנים אל פנים כפי שבעבר היו הנשים מסבות במסיבות התה. כעת לא נותר מהן דבר, למעט שתי כוסות פינג'אן קטנות ושולחן פלסטיק זול, מכוסה במפה סורית שרכש אבי בעמאן לפני שלושים שנה כדי שלא נבחין בעומק הקריסה הכלכלית. אמי ניסתה אט אט, בזמן שנראה כנצח, לקרב את […]

שְׁנַיִם בַּחֲשַׁאי

מַדְהִים. מַדְהִים –  מָה? הַיֹּפִי הַזֶּה –  שֶׁל מָה? שֶׁל Vespro della Beate Vergine תְּפִלַּת עַרְבִית שֶׁל מוֹנְטֵוֶרְדִי. יֹפִי מַדִּיר מַחְשָׁבוֹת. –  תָּמִיד? שׁוּב וָשׁוּב.  –  אֶצְלְךָ. מִי שֶׁלֹּא נִפְתָּח – לֹא קוֹלֵט. –  אֵיך? אֲנִי, כְּשֶׁשָׁמַעְתִּי לָרִאשׁוֹנָה לִבִּי כָּרַע עַל בִּרְכָּיו כָּרַע וְנָסַק, נָסַק לַשָּׁמַיִם. לִשְׁמֵי שָׁמַיִם. –  אַל […]

וְאַתְחִיל לְהִתְוַדּוֹת!

אָכֵן אֵצֵא בְּבֹקֶר שֶׁל יוֹם רִאשׁוֹן בִּמְהֵרָה, כְּמוֹ נְשִׁיקָה הַנִּתֶּנֶת בְּעַד חַלּוֹן… כֵּן אֵלֵךְ וְיַעֲדִי הַכְּנֵסִיָּה, אֶל הַכֹּהֵן לְיֶתֶר דִּיּוּק… וְאַתְחִיל לְהִתְוַדּוֹת: אֲנִי הוּא אֲשֶׁר שָׁבַרְתִּי אֶת עֲנַף הַמַּלְכוּת וְהִבְעַרְתִּי אֶת הָאֲפֵלָה, וַאֲנִי הוּא – עַצְמִי וּבְשָׂרִי – אֲשֶׁר נָתַתִּי פֶּרַח לַשָּׂטָן בְּחַג הָאַהֲבָה… וֽאֲנִי הוּא אֲשֶׁר הֵבֵאתִי אֶת הַתַּפּוּחַ […]

ללא כותרת

*** הָלְכָה לִבְכּוֹת אֵצֶל הַתִּינוֹקוֹת וְאִישׁ לֹא עָנָה הַלַּיְלָה הָיָה שָׁחֹר, אוֹר נָצַץ מִבַּעַד לְשִׁבְעַת הָרְקִיעִים אִמָּא אַל תִּשְׂרְפִי אוֹתִי אַבָּא אַל תָּמוּל נַפְשִׁי אֲני יְחֵפָה מִגּוּף רוֹחֲפָה מֵרוּחַ יָכֹלְתִּי לֶאֱהֹב כָּכָה לִצְלֹל בָּאֵינְסוֹפִיּוּת הַזּוֹ שֶׁל הַלֹּא מוּדָע לִצְלֹל אֶת הַשְּׁקִיקָה בְּאַהֲבָה בְּעִמְקֵי מְקוֹמוֹת שֶׁאֵין לָהֶם קָצֶה – נַפְשִׁי הַפְּרוּצָה עוֹבֶרֶת […]

אַחַת, שְׁתַּיִם, שָׁלוֹשׁ

א. מֵאֲחוֹרֵי הָהָר 1. בְּלֵב הָאֲדָמָה בָּעֲרָה אֵשׁ. מִבַּחוּץ הָיִינוּ יְלָדוֹת יְרֵאוֹת וְרַכּוֹת לֵבָב פְּנִימֵנוּ כְּבָר הָיָה אֲכוּל סוֹדוֹת. הַדָּבָר הַיָּפֶה בְּיוֹתֵר בָּעוֹלָם הָיָה הַחַלּוֹן טִפַּסְנוּ אֵלָיו בְּאִטִּיּוּת כְּמוֹ אֶל הַר וְנָטַעְנוּ אֶת הַמַּחְשָׁבוֹת בַּכַּרְכֹּב. לְכָל מִי שֶׁמָּצָאנוּ מִחוּץ לְחַלּוֹן טָרַחְנוּ לְהַגִּיד שָׁלוֹם, וְאִם אִישׁ לֹא עָבָר קָרָאנוּ: יוֹסֵף, אוֹלְגָה, […]