תגית: גרנטה 3

ילדות תפוזים

ילדות תפוזים

בחצר שמתחת לבניין, איפה שנגמר הדשא, היינו משרטטים בסכינים כדור ארץ עגול וגדול ומחלקים אותו בינינו. בדרך כלל עשינו את זה בחורף שבין הגשמים, החורף של הילדות נראה לי תמיד יותר קר ויותר רטוב. אחר כך כל אחד בתורו היה זורק את הסכין, נועץ אותה באדמה, מותח עד לאיפה שהיה […]

אורית סימן טוב, מלון פאלאס ירושלים, 2008

בית הכנסת הגדול בבגדאד

חלם בירושלים והנה עומד החכם בראש בית הכנסת הגדול של בגדאד, צְלַאת אֶל-כְּבִּירִי, ועל ראשו טורבן כעל ראשו של הבן איש חי בתמונותיו, וקהל אדירים של אנשים עומד לפניו להקשיבו, ובתוכם רואה הוא את אביו ואמו וסבותיו וסביו, עליהם השלום, וכל שאמר החכם באותו היום בבית הכנסת בירושלים אומר הוא […]

שיגעון בשניים

שיגעון בשניים

בית החולים "שערי יזראל" בלואר איסט סייד בניו יורק הוא מבנה גדול וסגור ללא חצר. שש הקומות חולקות מערכת אוורור אחת, שנושאת חיידקים מאגף לאגף. ברוב המחלקות ניתן לפתוח מעט את החלונות כדי לאוורר את החדרים, אבל במחלקה הפסיכיאטרית–גריאטרית החלונות נעולים מטעמי בטיחות. יש ימים שבהם המחלקה מסריחה עד כדי […]

אסתר שניידר, אף-על-פי, 2015

הבית האחר

קולה הצורם של הזקנה הכה בחלל האוויר. לרגעים הוא נשמע כמו הלמות תופים של תזמורת הצועדת ברהב הלווייתו של איש רם מעלה, או, לפחות, כמו צלצול פעמון היד העשוי מנחושת אשר הקפיא את הדם בחצר בית הספר באותם ימים, מבשר את תחילת הלימודים. קולה של הישישה קרע את מעטה השתיקה […]

מירב שין בן-אלון, הפסל בבן גוריון, 2015

נישואים נקיים

צפצופי מכונת הכביסה שסיימה לעבוד, העירו את בעלי והוא יצא מנומנם מחדר השינה "בוקר… מצטער. שאחליף אותך"? הכביסה בסופי השבוע היא בדרך כלל באחריותו, אבל אתמול הוא נשאר לעבוד עד מאוחר בבנק וחזר רק עם הרכבת האחרונה. כך שהיום החלטתי להחליף אותו. "אל תדאג. שומע? כיבסתי גם את החולצה הירוקה […]

שיחה

שיחה

סטלין והיטלר מתמקחים. הם יושבים ליד שולחן עץ קל קטן, על השולחן עומד נר כבוי, אור בוהק נכנס מהחלון. סטלין: אתה תהרוג 100,000 ואני אהרוג 500,000. היטלר: לא – אני אהרוג 1,000,000 ואתה תהרוג 75,000. סטלין: אתם תרצחו, אנחנו גם נאנוס. היטלר: אתם תאנסו, אנחנו בעיקר נרצח. סטלין: אני ארצח, […]

יָם

  בַּלַּיְלָה גֶּשֶׁם שׁוֹטֵף, אֶפְשָׁר לְדַמּוֹת אֶת הַבַּיִת לִסְפִינָה טְרוּפָה עוֹד מְעַט יֵעָקֵר מִמְּקוֹמוֹ וְיִסָּחֵף, מֻטֶּה וּמוּצָף עַד שֶׁיִּשְׁקַע כַּמָּה בּוֹדְדִים אָנוּ בַּבַּיִת הַזֶּה! כָּל אֶחָד מְכֹרָךְ בִּשְׂמִיכָתוֹ כָּל אֶחָד לְבַדּוֹ בַּחֲלוֹמוֹתָיו הָרֵיקִים מֵאָדָם, עַל שִׁמְמוֹת הַקֶּרַח אוֹ בַּשָּׂדוֹת הַשְּׂרוּפִים, רַק הוּא וְהַחַיּוֹת הַמְּגֻדָּלוֹת, הַמְּשֻׁנָּנוֹת, אֶפְשָׁר לִמְדֹד אֶת הַמֶּרְחַקִּים בֵּין […]

בְּמַּחֲנֵה הַפְּלִיטִים

* בְּמַּחֲנֵה הַפְּלִיטִים בְּאֵין מַיִם, תּוֹר לְמַיִם. אָחִי, תִּינוֹק עַל גַּבָּהּ מַשְׁמִיעַ בֶּכִי. אִמִּי, בְּשִׂמְלָה לְבָנָה עִם רִקְמָה עוֹבֶרֶת, מִסְפָּרִים. שׁוֹט מַכֶּה גַּב בְּאֵין תִּינוֹק, אֵין בּוֹכֶה. בָּאָרֶץ, אִמָּא קִבְּלָה חֲצָאִית וְסָרִיג. אֲנִי רוֹאָה, אִמָּא הוֹלֶכֶת בָּרְחוֹב לְבוּשָׁהּ פָּנִים מֻשְׁאָלוֹת. אַל תֵּלְכִי, אֲנִי קוֹרֵאת וְהִיא אוֹמֶרֶת, אֵין מִמָּה לְפַחֵד רְחוֹב […]

מֵאַלְלִד לְלֹד

עִיר מְחַפְֶּשֶׂת שֵׁם חָדָשׁ   לְעֵת עַתָּה הִשְׁתַּתֵּק הַקַּחְוָן. נָבְטוּ הַגַּעֲגוּעִים וְנִבְלְעוּ בֵּין סוֹדוֹת הָעֶרֶב וּמַעֲלָלָיו. וּלְמָחֳרָת, כַּאֲשֶׁר נִפְגָּשִׁים הַמְּשׁוֹרְרִים, הֵם נִנְזָפִים בִּתְשׁוּקָה. הָרָקִיעַ הַשְּׁבִיעִי מִתְכַּסֶּה בְּעָלֶיהָ הַנּוֹשְׁרִים שֶׁל הַשִּׁירָה שֶׁצָּנְחָה גּוֹסֶסֶת.   *** בַּיּוֹם שֶׁלְּאַחַר הַנִּצָּחוֹן הִגְּרוּ אַנְשֵׁי אַלְאַנְצַאר, תּוֹמְכָיו שֶׁל הַנָּבִיא, לאַלְלִד כְּדֵי לִבְנוֹת אֶת הָעִיר. כְּשֶׁנִּפְתְּּחוּ שְׁעָרֶיהָ […]