רשימות אחרונות

מונה ליזה

מונה ליזה

המטבח הצר והמוארך מחופה חרסינות אדומות מן המסד עד הטפחות. "אמא, את צריכה לבוא לבית הספר לשיחה עם המנהלת", אני אומרת. "עוד הפעם אני צריכה ללכת. עָש נַעְמֶל לָכּ? עָש?" היא אומרת לי, סוגרת את ברז המים, מנגבת את ידיה בסינר המרובב ומסבה אליי את ראשה מן הכיור. אני מוציאה […]

גבולות השדה

גבולות השדה

בשפת האצטקים, המילה "צ'יטלאלי" פירושה "כוכב". הנשרים של יבשת אמריקה הם קרובי משפחה של החסידות, ואילו נשרי העולם הישן קרובים לדיות השחורות. כיצד, אם כן, נוכל לדעת היכן עוברים הגבולות של שדות הטרסות שטופי השמיים הזוהרים? יש להאזין לנביחות הכלבים. הכלב מלווה את עובר האורח רק עד קצה החלקה השייכת […]

איור החלומות

איור החלומות

תהליך העבודה הזה, לצד שולחן הכתיבה, הוא לפעמים בודד מדי. לכן, בין השאר, נולד הפרויקט "איור החלומות" שמרשה לי להתארח במעשיות התת מודע של אחרים ולתת להם בתמורה, את העיבוד שלי לדיו. הפעולה הזהירה הזו היא הילוך על חבל דק, בין הפרפורמטיבי, לפרשני, בין התרפיה לתרגום – אבל היא גם […]

רחש של עתיד עלום

רחש של עתיד עלום

"למה את שונאת את אמא שלך?", דניאל שאלה אותי אחרי הארוחה. הסתכלתי עליה במבט מופתע. היינו כבר בכיתה ז', גרנו דלת מול דלת והאימהות שלנו היו חברות, אבל לא שיערתי שלמישהו יש נגיעה לעולם שלי. התקיימתי בתוך בועה בלתי חדירה של מחשבות רעילות. אבל היא שאלה את זה, בחצי חיוך […]

כמה‭ ‬חלקיקים‭ ‬פוליטיים‭-‬תיאולוגיים‭ ‬אפשר‭ ‬לשעתק‭ ‬בתוך‭ ‬תצלום‭ ‬אחד?

כמה‭ ‬חלקיקים‭ ‬פוליטיים‭-‬תיאולוגיים‭ ‬אפשר‭ ‬לשעתק‭ ‬בתוך‭ ‬תצלום‭ ‬אחד?

שורשיה של המצלמה נטועים בשלהי המאה התשע-עשרה, אך היא דווקא נחשבת לאחת ההמצאות הגדולות של המאה העשרים – מאה שנודעה באובססיביות לגבול דק בין דמיון למציאות ובין היסטוריה למיתוס. המצאת המצלמה השפיעה עמוקות על כל תחומי חיינו, ולמעשה היא אחד הכלים שהאיצו את מהירות האירועים ההיסטוריים אל עבר העת החדשה. […]

גאורגיה-אוקראינה-ניו יורק: שיחה עם סאנה קראסיקוב

גאורגיה-אוקראינה-ניו יורק: שיחה עם סאנה קראסיקוב

מה הופך את הדיבור לחי? האם נדרשת זרות כדי להחיות את השפה? האם רק מי שזר למקום מסוים יכול לטעון את מה שחבוי בשפה ובתרבות במשמעות שהתעמעמה ולהחיות אותן מחדש? "High Yellow Girl, can't you tell, You're just the surface of our dark, deep well" שר זמר הסול קרטיס מייפילד […]

זיכרון מווסטגייט

זיכרון מווסטגייט

"איך את יכולה לכתוב במקום הזה?" שאלה אותי חברה בשנה שעברה, כשניסיתי לסיים את ספרי. שתינו היינו זרות בניירובי. היא התכוונה ל"ארטקפה" בקניון ווסטגייט, או סתם "ווסטגייט", כפי שכולם קראו לו. "יש שם ויי-פיי טוב". לא הצלחתי לחשוב על תירוץ טוב יותר (זה לא היה שקר: בבית היינו לפעמים נתקעים […]

אחרי השריפה נחשפת דליקותם של הדברים

אחרי השריפה נחשפת דליקותם של הדברים

ענני הגשם העבים לא מכבידים על אף אחד מההולכים ברחוב. אבל על זוהר הם מכבידים מאד. היא הולכת ברחוב הזה למרות שהיא יודעת שהאנשים שמסביבה לא שמים לב למסה המצטברת של הדברים, לחומריות המילים ולצפיפות התנועות. היא הולכת קדימה, היא הולכת כמו שצריך ללכת, היא הולכת כדי לקנות לחם במאפייה […]

איך לגלות ארץ חדשה

איך לגלות ארץ חדשה

בארצנו הכול נכון יחדיו ומיד. לכל אחד מרוצחינו יש אבא ואמא והם תמיד שכנינו, אהובינו, ממסגרים אותנו בקרבתם המשתיקה ובהגיונם הדביק, הטיפש, האובדני. אין עת לכול בנפרד, וכשישנו הרע ישנו לנו גם הטוב, העת היא אחת לכול. זהו הנטל שניתן לנו ממעלה – לי, ובימים שיבואו, גם לך. ישנו נוף […]