מסות

"אני עצמי, גם אני רוקדת" – השירים של חנה ארנדט

"אני עצמי, גם אני רוקדת" – השירים של חנה ארנדט

סֵפֶר זֶה מְבָרֵךְ לְשָׁלוֹם מִמֶּרְחָק, הַנַּח לוֹ לִהְיוֹת לֹא נִקְרָא; קִרְבָה מִתְקַיֶּמֶת גַּם בְּמֶרְחָק, מֵאָז וּמֵעוֹלָם כָּךְ הָיָה. חנה ארדנט הייתה אחת מההוגים הפוליטיים החשובים במאה ה-20, פרופסור לתיאוריה פוליטית, פילוסופית ידועה ואינטלקטואלית חריפה, פובלציסטית, יהודייה ילדת גרמניה שהגיעה לניו יורק כפליטה בעיצומה של מלחמת העולם השנייה. בצד זה מסתבר […]

אמא, בליץ! או: לונדון, מלנכוליה ועסקים כרגיל

אמא, בליץ! או: לונדון, מלנכוליה ועסקים כרגיל

"כבת יחידה הייתי שק אגרוף. כלפי חוץ הכל היה בסדר, את התסכולים הוציאו עלי. כשחושבים על זה עכשיו, הם התמודדו עם דברים נוראיים".  אמי אסתר, שיחה ב-10 ביולי 2012 "אתמול הרגשתי לראשונה באופן מלא את ההרגשה הזאת. הרגשת הלחץ, הסכנה, האימה. בשש צלצלה ויטה לומר שאינה יכולה לבוא(…) היא חזרה […]

יש לי כסף יש לי

יש לי כסף יש לי

אני זוכרת: הייתי בת 11 כששאלתי את אבי מהו החלום שלו. נסענו יחד באוטו. ישבתי מאחור ושאפתי את ריח ריפוד העור המהודר, מנסה לשרוד את הקור המקפיא של המזגן, בוהה בשערו השחור שהיה משוח בג׳ל ומסורק לאחור. "רציתי להיות פנסיונר בגיל שלושים", השיב. זה היה רגע לפני שחגג ארבעים. השבתי […]

ביזה או: דברים שמצאתי במחסן המשפחתי

ביזה או: דברים שמצאתי במחסן המשפחתי

הרואה את המתים, אין לו מלים להגיד הוא הולך הצידה וממשיך לחיות, כמי שהפסיד חנוך לוין – את ואני והמלחמה הבאה ‏[…]‏ חוֹשֵׁב עַל מַסַּע הַמַּחֲשָׁבָה מֵעֵבֶר לַגְּבוּלוֹת וּמֵעַל הַמַּחְסוֹמִים ‏[…]‏ ‏[…] הַאִם אוּכַל לְדַבֵּר עַל שָׁלוֹם וּמִלְחָמָה בֵּין הַקָּרְבָּנוֹת וּבֵין קָרְבְּנוֹת הַקָּרְבָּנוֹת, בְּלִי מִלִּים עוֹדְפוֹת וּבְלִי מַאֲמָר מֻסְגָּר הַאִם […]

הפיכת לב

הפיכת לב

ואולי אין כלל קלאסיקונים או יצירות מופת? אולי כל אדם רשאי להרכיב לו קאנון משלו, להחיל בו שינויים ולפרקו, כפי חייו הפנימיים והשינויים המהירים או האיטיים המאפיינים אותם? אולי אין כלל יצירות מופת אלא רק ספרים מעולים, אשר מה-זה-בעצם-משנה מה אנשי הדורות הקודמים חשבו עליהם, והיכן למדו אותם. העיקר הוא […]

מה שסמוך

מה שסמוך

 1. זה עמד לי מול העיניים כל הזמן, אבל עכשיו, עכשיו אני רואה את זה (הילדים דומים כל כך להוריהם, נושאים אותם בפניהם. כמה נאהבנו, כמה נאהב, כמה נרצה עוד אישור לקיומנו. ילדים טובים, ילדים טובים, ההורים רוצים שנבוא לבקר, כולם יודעים טוב יותר). זה עמד לי מול העיניים כל […]

אמריקה 17: מסע בעשרה קטעים

אמריקה 17: מסע בעשרה קטעים

* למדתי לדבר כמוהם. עם הטונים העולים ויורדים ברגע המתאים. תנק יו, תנק יו סו מאץ'. איי רילי אפרישייט איט. האב א וונדרפול דיי. צריך לבלוע מילים, צריך זרימה חזקה בלשון. המילים צריכות לצאת בזרם חלקלק כמו גלידת סנדיי שממלאת את הגביע וגולשת מעל לשפה. אבל לזרם צריך להיות מעצור, […]

נעים להכיר: נורית זרחי, מסאית יחידה בדורה (בלי צחוק!)

נעים להכיר: נורית זרחי, מסאית יחידה בדורה (בלי צחוק!)

"כמה אני זקנה?" שואלת נורית זרחי במסה האישית היפה שלה "מיס בריל יוצאת לפארק – על קתרין מנספילד". זו שאלה שאינה מבקשת תשובה. זו שאלה מסוג השאלות שמניעות כתיבה וקריאה של מסה אישית במיטבה. כמה אני זקנה? כלומר, מה זה אומר להיות זקנה – לי באופן אישי, וכנגד התרבות שבה […]

רק מילים לשחק בהן

רק מילים לשחק בהן

החתרנים הוא ספר מסע בספרות ובמודרניזם שראה אור לאחרונה בהוצאת כתר. תחנת היציאה שלי היתה סנט פטרבורג הצארית של האדרת וגוגול, משם התגלגלה הרכבת בחברת אנה קרנינה אל סופה הטרגי של הגיבורה על המסילה והמשיכה מערבה, אל פרוסט (בעקבות הזמן האבוד), ג'ויס (יוליסס) וקפקא (אמן התענית). הרכבת נעצרה על סף […]