חודש: אפריל 2018

פורט ג'פרסון-ניו יורק-רייקיאוויק-שיקגו: שיחה עם ג'סי בול

פורט ג'פרסון-ניו יורק-רייקיאוויק-שיקגו: שיחה עם ג'סי בול

"באמת אני כותב כדי לחיות", אומר ג'סי בול למגזין אמריקאי. "כשאני כותב, משהו בי מתבהר, ואני רואה את החיים בחדות כפי שלא אראה אותם שוב כשאפסיק לכתוב. השאיפה שלי היא לחיות את החיים בלי הכתיבה כפי שאני חי אותם כשאני כותב". ג'סי בול הוא סופר ומשורר אמריקאי שנמנה עם רשימת […]

"אני עצמי, גם אני רוקדת" – השירים של חנה ארנדט

"אני עצמי, גם אני רוקדת" – השירים של חנה ארנדט

סֵפֶר זֶה מְבָרֵךְ לְשָׁלוֹם מִמֶּרְחָק, הַנַּח לוֹ לִהְיוֹת לֹא נִקְרָא; קִרְבָה מִתְקַיֶּמֶת גַּם בְּמֶרְחָק, מֵאָז וּמֵעוֹלָם כָּךְ הָיָה. חנה ארדנט הייתה אחת מההוגים הפוליטיים החשובים במאה ה-20, פרופסור לתיאוריה פוליטית, פילוסופית ידועה ואינטלקטואלית חריפה, פובלציסטית, יהודייה ילדת גרמניה שהגיעה לניו יורק כפליטה בעיצומה של מלחמת העולם השנייה. בצד זה מסתבר […]

מהמרפסת

מהמרפסת

תהליך הציור שלי מונע על פי רוב מתוך רגש אינטואיטיבי ומהיר, אינהרנטי כמעט. לכן, משיחות המכחול מבוצעות לרוב במהירות, תוך שאיפה להישאר נאמנה לתחושות שאוחזות בי באותם רגעים. הדימויים הנבחרים הם על פי רוב מבוססי צילומים – כאלו שצילמתי או כאלו שמצאתי. פריים אקראי מסרט, צילום רנדומלי מהאינטרנט או רגע […]

טעם העץ הוא המילה לסכר טעם העץ הוא המילה לסכר טעם העץ הוא המילה ל

טעם העץ הוא המילה לסכר טעם העץ הוא המילה לסכר טעם העץ הוא המילה ל

1 האישה חבשה כובע עשוי נייר ולבשה תלבושת פשוטה מאוד אך קודרת, כמעין נזיפה. המסר היה שהיא עושה דבר-מה שאת אמורה לעשות או היית צריכה לעשות. מה זה היה? היא דחפה כיסא גלגלים על פני מדרכה שבורה ולא עצרה לנוכח סדקים או שברים. היא לא ראתה אותם. מבחינתה התפקיד היה […]

חוריה حرية – סיפורים ורשימות של יוצרות בעקבות האביב הערבי

חוריה حرية – סיפורים ורשימות של יוצרות בעקבות האביב הערבי

תעודות / אִנְתִס'אר עבּד אל-מוּנְעִם[1] התעודה הראשונה תחת עץ הרימון הכריזה על המהפכה – החליטה לצאת מרחם אמה. לא תהיה מוכנה לסבול עוד את המקום הצר ואת חשכת הלילה והיום. כמהה הייתה להבין את פשר זריחת השמש בבוקר. רצתה לפקוח את עפעפיה המוקפים אוקיינוס שאין בו גלים. דחפה והרימה ראשה […]

אלוּמוֹת (הרשתית)

אלוּמוֹת (הרשתית)

אלומות קטנות נאלמות ומתקבצות לקורבנות המזדמנים של דלית, לבנה שממנו סלדה. אכן תמוהה הדבר – מדוע חשב שיוכל לעזור לה, לרפאה אחת ולתמיד מקלונה, להחליק בעדינות על ידה הבוערת מתוך המים? הן ידע שהיא חולה, אבל מה פירוש הדבר לגביו – את זאת לא ידע. בלילה שלו האחד האפל הנמשך […]

תערוכת כרזות תיאטרון החאן

תערוכת כרזות תיאטרון החאן

תלמידי שנה ג׳ במחלקה לתקשורת חזותית בבצלאל יצרו כרזות למחזות שהועלו בתיאטרון החאן לאורך חמישים שנות פעילותו. שיאו של הסטודיו 'איור ועיצוב' בהנחיית המאיירת אורית ברגמן והאסיסטנט דניאל גרומר הוא בפרויקט קאנוני, שניתן בכל שנה, בו הסטודנטים מאיירים סדרה בת שלוש כרזות עבור שלושה מחזות, המאוגדים תחת נושא אחד אותו […]

אמא, בליץ! או: לונדון, מלנכוליה ועסקים כרגיל

אמא, בליץ! או: לונדון, מלנכוליה ועסקים כרגיל

"כבת יחידה הייתי שק אגרוף. כלפי חוץ הכל היה בסדר, את התסכולים הוציאו עלי. כשחושבים על זה עכשיו, הם התמודדו עם דברים נוראיים".  אמי אסתר, שיחה ב-10 ביולי 2012 "אתמול הרגשתי לראשונה באופן מלא את ההרגשה הזאת. הרגשת הלחץ, הסכנה, האימה. בשש צלצלה ויטה לומר שאינה יכולה לבוא(…) היא חזרה […]